אם החלטתם להרשם ללימודים באחת הפקולטות הנחשבות באוניברסיטה מובילה, אתם כבר בטח יודעים שחלק חשוב ועיקרי מתנאי הקבלה הנו ציון פסיכומטרי שנראה לך כרגע לפחות, כמשהו בלתי ניתן להשגה.

כי אחרי הכל, לא פשוט להוציא יותר מ- 710 בפסיכומטרי. זה לא בא בקלות ובטח שלא לכל אחד מאיתנו. אבל מה, קיימים בשוק מספר מכוני הכנה למבחן הפסיכומטרי, וכולם מבטיחים לך הבטחות ומציעים לך קורסים מפתים מאד, במחירים משתנים כשהמוטו המוביל הוא: אנחנו בדיוק מה שאתה מחפש בשביל להצליח במבחן!

אז איך באמת אפשר לקבל החלטה מושכלת ולבחור מכון הכנה לפסיכומטרי שיסייע לך להוציא את הציון הנדרש לצורך קבלה למסלול הלימודים היוקרתי שכל כך קורץ לך? האם מכוני ההכנה לפסיכומטרי הם מה שאתה צריך?

האם מכון הכנה לפסיכומטרי נמצא ליד הבית שלך ויש באפשרותך להוציא כמה אלפי שקלים (בדרך כלל הרבה יותר מ-5000 ש"ח לקורס הכנה מקצועי במכון מכובד)? מה דעתך על מורה פרטי לפסיכומטרי ?

מסתבר שכמה מכונים בישראל הבינו את הצורך שלנו בלימודים אחד על אחד ולא, אני לא מדבר על מכון הפסיכומטרי אחד על אחד, אלא על שיטת לימוד הגיונית ומשתלמת, המציעה לימודי הכנה למבחן הפסיכומטרי בקצב האישי שלך.

לא עוד כיתות לימוד וחברים לספסל הלימודים, אלא שיטת לימוד יחידנית ואישית, הפועלות לטובתו האישית של כל אחד מהלומדים. מורה פרטי לפסיכומטרי שידריך ויזהה את הצרכים האישיים שלך, הבעיות הספציפיות שלך וקצב ההתקדמות הייחודי לך.

מי מאיתנו לא יתקדם מהר יותר אם יסבירו לו לאט יותר? מי מאיתנו לא קולט מהר יותר בלי הפרעות סביבתיות? מורה פרטי לפסיכומטרי מלווה את התלמיד בקצב מותאם אישית. מה זה אומר לגביך?

זה פשוט אומר שאם יש תחומים שבהם אתה חזק יותר, לא תאלץ להתעכב ולהמתין לחבריך לכיתה, כי פשוט אין כיתה. מדריך הפסיכומטרי יזהה כי הבנת את החומר בתחום מסויים ומיד ימשיך איתך הלאה לתחום לימודים אחר, לנושא אחר שעליו תיבחן וכך לא מבזבזים זמן בניוטרל.

פשוט ויעיל ביותר – הדרך הבטוחה שלך להצלחה וציון פסיכומטרי גבוה מתחילה אצל מורה פרטי לפסיכומטרי.

מורה פרטי לפסיכומטרי – איפה מוצאים?

יש כמה אפשרויות:

מכון e-teacher שמעסיק בוגרים ומדריכים לשעבר של חלק מהמכונים. אין בכך לומר שאלו דווקא מדריכים טובים מאוד (אחרת אולי היו ממשיכים להיות מועסקים במכון המקורי) והחסרון הוא שאין מתודה קבועה ומובנית וספרי לימוד שהם חלק מהחבילה. מצד שני זהו גם יתרון. אם את כל הקורס/למידה עשיתם עם ספרי פסיכומטרי של קידום – מורה פרטי של E-teacher יכול לעזור לסגור פינות אחרונות.

מורה פרטי שאתם מכירים. אם קיבלתם עליו המלצות זה בוודאי מועיל. וודאו שהוא לימד אחרים באופן פרטי הדרכה קבוצתית וכיתתית לא זהות בכלל. מרצה שיודע לסחוף כיתה הא לאו דווקא מרצה שיודע לאתר את נקודות התורפה של תלמיד בודד ולהפך.

קורס פסיכומטרי פרטי של איזי וואי. יש להם חבילות שעות מקיפות שהן אחד על אחד ואז אפשר להצטרף למרתון קבוצתי ולקבל עדכונים חמים ולהבחן בסימולציות יחד עם שאר הכיתה.

חלק מהמכונים אף שיכללו את השיטה ומציעים מסלולי לימוד משולבים, שבמהלכם תלמדו גם בכיתת לימודי עם סטודנטים אחרים, שאחרי הכל גם לשיטה זאת יתרונות רבים ובמקביל, מציעים לך מורה פרטי שילמד רק אותך, בזמן, בקצב ובמקום שיראה לך – לפי הצרכים היחודיים שלך.

מכינה קדם אקדמית נותנת להם את הכלים או את נתוני הפתיחה שיאפשרו להם להתקבל ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה בדרך לתואר האקדמי המיוחל.

קיימות מכינות קדם אקדמיות שונות ומגוונות החל מהשלמת בגרויות, מכינה לפסיכומטרי, מכינה לתואר מסוים ספציפי, מכינה כללית, מכינה לבגרות, מכינה להשלמת שתים עשרה שנות לימודי ועוד.

מטרת מכינה קדם אקדמית היא לשפר או להשלים השכלה על מנת להמשיך ללימודים אקדמיים לתואר ראשון או לרכישת מקצוע.

למכינה קדם אקדמית מתקבלים בדרך כלל סטודנטים עד גיל 26 לאחר שירות צבאי מלא.

יש מכינות קדם אקדמיות המיועדות במיוחד לגילאי 30 פלוס.

מטרתה של מכינה קדם אקדמית

מכינה קדם אקדמית נלמדת במכללות ובאוניברסיטאות השונות ומטרתה העיקרית להכין את הסטודנטים למסלול לימודים אקדמאיים (הכנת עבודות אקדמיות, דרך חשיבה, שיטות לימוד וכו) במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ.

סטודנטים שאין ברשותם את נתוני הקבלה לחוג הלימודים המבוקש יכולים ללמוד במכינה קדם אקדמית במסלול ספציפי לחוג המבוקש על מנת לשפר את ציוני הקבלה הנדרשים לחוג הלימוד.

הנה כמה דוגמאות: מכינה קדם אקדמית לתואר כללי, מכינה קדם אקדמית למדעי החברה והרוח, מכינה למדעי ההתנהגות, מכינה קדם אקדמית למדעי ההנדסה, מכינה קדם אקדמית למדעי הטבע, מכינה לאדריכלות ועוד.

נתון חשוב לכלל הסטודנטים החפצים ללמוד במכינות הקדם אקדמיות השונות: במידה ותלמדו במכינה קדם אקדמית למסלול לימוד ספציפי באחת מהמוסדות להשכלה גבוהה, תעודת הגמר של מכינה זו תשמש כתחליף לתעודת הבגרות.

מכינה קדם אקדמית לבגרות

מטרת המכינה לבגרות לשפר או להשלים את ציוני הבגרות.

למכינות הללו מתקבלים סטודנטים שאין ברשותם תעודת בגרות או ברצונם לשפר את ציוני הבגרות שלהם על מנת להתקבל למסלול לימודים יוקרתי.

הלימודים נמשכים בין שלושה חודשים לשנה וחצי.

יש אפשרות ללימודי בוקר או ערב.

תנאי הקבלה משתנים בהתאם למכללה: בגרות חלקית, מבחן פסיכומטרי, 12 שנות לימוד או ללא דרישות מקדימות.

מכינה קדם אקדמית לעיצוב ואדריכלות

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעות במספר הסטודנטים המעוניינים להירשם ללימודי אדריכלות ועיצוב, לכן החלו להיפתח מספר רב של מכינות קדם אקדמיות לעיצוב ואדריכלות.

המכללות לאומנויות עורכות מבחני מיון, מבחני כניסה ותיקי עבודות למועמדים השונים.

מטרת המכינות לעזור לסטודנטים השונים לשפר את סיכוייהם להתקבל לבתי ספר לאומנויות בארץ ובחו"ל על ידי עזרה בהכנת תיקי עבודות והקניית כלים בסיסיים ללימודי האומניות השונים.

תחומי הלימוד הינם עיצוב תכשיטים, עיצוב פנים, צורפות, עיצוב תעשייתי, משחק, אדריכלות, ציור צילום, פיסול, רישום, תקשורת חזותית ועוד.

מכינה קדם אקדמית – כמה זה עולה?

עלות המכינות האקדמיות השונות הינן מגוונות בהתאם למסלול הלימוד ומוסד הלימודים (מכללה או אוניברסיטה).

חיילים משוחררים יכולים ללמוד על חשבון הפיקדון הצבאי ועד חמש שנים מיום השחרור.

בנוסף ניתן לקבל מלגות שונות מהמכללה או האוניברסיטה ומגופים שונים נוספים (קרן גרוס, מפעל הפיס, עיריות, ועוד).

נפרט מעט גם לגבי המרכז הארצי לבחינות והערכה עצמו כך שניתן יהיה להבין  אילו נושאים הם בטיפולו.

רוב רובן של הפניות למרכז הן בנוגע לבחינה הפסיכומטרית אך, כפי שיפורט בהמשך, במסגרת פעילותו מטפל המרכז הארצי לבחינות והערכה גם בסוגים נוספים של בחינות (כגון מבחן אמי"ר להערכת רמת האנגלית ועוד).

פרטי ההתקשרות שנביא הינם זהים לכל סוגי הבחינות והחלוקה ביניהם היא לפי נושא הפניה כגון: הרשמה לבחינה, שאלות, ערעורים, שינוי מקום הבחינה, עדכון פרטים אישיים, קבלת ציונים, בקשה לבדיקה נוספת, בקשות לבחינה בתנאים מותאמים, ועוד.

המרכז הארצי לבחינות והערכה

המרכז הארצי לבחינות והערכה נוסד בשנת 1981 על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות על מנת לתת מענה לצורך במערכת אחידה של מבחנים אשר תפקידם לחזות את סיכויי ההצלחה בלימודים.

חיזוי שכזה ישמש את האוניברסיטאות בעת הליכי המיון והקבלה ללימודים ויאפשרו ברירה בין המועמדים כך שניתן יהיה למלא את המקומות המוגבלים בפקולטות המבוקשות בתלמידים המתאימים ביותר.

המרכז הוקם כעמותה רשומה וחברים בה נציגי המוסדות האקדמיים המוכרים כאוניברסיטאות בארץ: הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים, מדרשת פיינברג של מכון וייצמן למדע, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה, ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

מטרותיו של המרכז הארצי לבחינות והערכה הן:

• הקמה ותפעול של מערך בחינות אחיד שיסייע בתהליכי המיון והקבלה ללימודים בכל המוסדות להשכלה גבוהה שיבקשו להשתמש בשירותים אלה

• מתן שירותים כנ"ל גם למוסדות אחרים

• פיתוח כלי מיון והערכה לצרכים הנ"ל

• עידוד וביצוע מחקר בנושאים הקשורים להליכי מיון וברירה

• קידום תחום המבחנים האחידים, ההערכה ומדידת ההישגים והיכולות האקדמאיות בישראל

פרטי התקשרות של המרכז הארצי לבחינות והערכה

להלן פרטי התקשרות של המרכז הארצי לבחינות והערכה לפי גופים המטפלים בנושאים שונים:

לצורך הרשמה לבחינות ועדכון פרטים אישים יש לפנות אל מרכז הזימונים הפועל בימים א-ה בין 8:30 – 15:30. ניתן לפנות בטלפון 026759555 או דרך אתר האינטרנט של המרכז http://www.nite.org.il

לצורך קבלת ציונים ובקשה לבדיקה חוזרת – מדור ציונים א-ה 8:30-15:30

הגשת בקשה להבחן בתנאים מותאמים ולקבלת דפי מידע והסבר- היחידה לבחינות מותאמות במשיבון 02-6759590

לשאלות אחרות ובירורים כלליים – מדור לפניות הציבור א-ה 8:30-15:30

כתובת המרכז היא: מרכז ארצי לבחינות ולהערכה – גבעת רם, שער נווה שאנן של האוניברסיטה העברית, ירושלים.
טלפון רב קווי 02-6759555 פקס' 02-6759543 ת"ד 26015 ירושלים 91260

ניתן לקבל מידע רב על הבחינות הפסיכומטריות ואחרות, כולל טפסי הרשמה ותשלום, באתר האינטרנט של המרכז וכן אצל מכונים המעבירים קורסי הכנה לפסיכומטרי, בטלפון או באתרי האינטרנט ואף דרך מוסדות הלימוד עצמם.

אם יש לך שאלות נוספות, גם אנחנו כאן עבורך!

עבור חלק מהמבקשים לבחור במסלול לימודים גבוהים, מהווה תנאי זה גורם מאיים ומטריד.

לסטודנטים לעתיד המעוניינים לפסוח על הבחינה הפסיכומטרית מוצע מספר לא מבוטל של אפשרויות לימוד במוסדות אקדמיים ברחבי הארץ:

מסלולי לימוד במגוון מכללות ואף בחלק מהחוגים בפקולטאות, שבאוניברסיטאות השונות.

אופן הקבלה למוסדות אקדמיים שאינם דורשים ציון פסיכומטרי

לצורך מיון וסינון המועמדים, מבצעים מוסדות הלימוד, אשר מאפשרים קבלה ללא ציון פסיכומטרי, שקלול ציוני הבגרות של המועמד עם קריטריונים נוספים בהם: ראיון קבלה, בחינת אמי"ר – לקביעת רמת התלמיד בשפה האנגלית, ועוד.

בין המסלולים, המאפשרים קבלה ללא ציון פסיכומטרי, נמנים בעיקר מקצועות בתחום מדעי הרוח ומדעי החברה.

מוסדות הלימוד שאינם דורשים ציון פסיכומטרי לצורך קבלה ללימודים אקדמיים

בארץ קיימת כיום קשת רחבה של מוסדות לימוד, המאפשרים קבלה למסלולים שונים ללא צורך בציון פסיכומטרי – מכללות ואוניברסיטאות כאחד.

האוניברסיטה הפתוחה, על מגוון שלוחותיה, היתה בין המוסדות האקדמיים הראשונים, אשר אפשרו קבלה ללימודים ללא דרישת פסיכומטרי, כחלק ממדיניותה הכללית לפתוח את שערי האקדמיה למועמדים שונים, ללא תלות בנתוני קבלה דוגמת ציוני בגרות.

לאורך השנים התרחב מוסד אקדמי זה וכיום פועלות בארץ מספר מכללות מבית האוניברסיטה הפתוחה, בהן: מכללת רמת גן, מכללת רחובות, מכללת רעננה, המכללה למדעים ראשון לציון, מכללת אשדוד ומכללת בת ים.

מכללות אלה מאפשרות קבלה ללימודים ללא צורך בציון פסיכומטרי במגוון רחב של חוגים ומחלקות, לרבות מדעי המחשב, מדעי החיים ומסלול לימודי כלכלה וניהול.

ברשימת המכללות הנוספות, שאינן דורשות ציון פסיכומטרי לצורך קבלה, ניתן למצוא את: המכללה האקדמית בצפת, המכללה האקדמית עמק יזרעאל, המכללה האקדמית לחינוך אורנים, המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון (לימודים לתואר ראשון במדעי החברה), מכללת שערי משפט בהוד השרון, המרכז הבינתחומי בהרצליה, המסלול האקדמי של המכללה למנהל (לימודים לתואר ראשון במדעי ההתנהגות), המכללה האקדמית למשפטים רמת גן, הקריה האקדמית אונו ומכללת אחווה.

סיטואציות נוספות המאפשרות קבלה ללימודים אקדמיים ללא ציון פסיכומטרי

מרבית מהמוסדות האוניברסיטאיים בארץ – אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים, מאפשרים קבלה ללימודים, בחלק מהחוגים והמחלקות, ללא דרישת ציון פסיכומטרי, על בסיס עמידה בקריטריונים מסויימים.

כך, בעלי תואר אקדמי ראשון בכל תחום, המעוניינים להירשם ללימודים מתקדמים במסגרת תואר שני, יהיו פטורים מהצגת ציון פסיכומטרי וכן מי שלמד לימודים חלקיים במסלול אקדמי במשך שנה אחת לפחות והשיג ממוצע ציונים של 75 ומעלה.

מקצועות שונים מאפשרים קבלה ללא ציון פסיכומטרי מעל גיל מסויים (בדרך כלל 40) ולחלק מהחוגים יכולים להתקבל גם בעלי ממוצע כללי בבחינות הבגרות, ברף אותו קבעה האוניברסיטה, תוך דרישה לציון מספיק במקצועות ספציפיים.

בנוסף, לא מיוחסת חשיבות לציוני פסיכומטרי או בגרות בלימודים לתואר הנדסאי או טכנאי ובמסלולי לימודי תעודה והעשרה.

הבחינה הפסיכומטרית איננה משקפת בהכרח את מנת המשכל או את האינטליגנציה של הנבחנים אך היא מאפשרת לדרג אותם על סולם הערכה קבוע ואחיד ואף לנבא את סיכויי ההצלחה שלהם בלימודים בחוגים השונים.

מדוע משמשת דווקא הבחינה הפסיכומטרית למיון מועמדים ללימודים אקדמיים?

בהשוואה לשיטות מיון אחרות, כדוגמת תוצאות מבחני הבגרות, הבחינה הפסיכומטרית איננה מושפעת כמעט מנסיבות חיצוניות, מהרקע השונה של כל אחד מהנבחנים או מכל משתנה סובייקטיבי אחר.

אמנם, הבחינה הפסיכומטרית איננה כלי מיון מושלם ואף יתכנו מקרים בהם מועמדים יצליחו מאוד בלימודיהם על אף ההישגים הנמוכים שהשיגו בבחינה, ולהפך – יתכן כי מועמדים שהשיגו ציון גבוה בבחינה הפסיכומטרית לא יצליחו בלימודיהם האקדמיים, אך בעקבות הניסיון שנצבר ובעקבות בדיקות שונות שנערכו, נמצא כי הבחינה מנבאת ומשקפת לרוב בצורה מיטבית את סיכויי ההצלחה בלימודים.

הבחינה הפסיכומטרית היא שיטת המיון היעילה ביותר הקיימת כיום, וזאת מכמה סיבות:

הבחינה מעידה על תכונות שונות החיוניות להצלחה בלימודים – הבחינה הפסיכומטרית איננה מודדת באופן ישיר משתנים כדוגמת התמדה, מוטיבציה, הישגיות ויצירתיות הקשורים באופן ישיר להצלחה בלימודים.

עם זאת, רבות מתכונות אלה נבדקות בעקיפין באמצעות הבחינה.

הבחינה היא כלי מיון שוויוני – הבחינה הפסיכומטרית מעניקה הזדמנות שווה להתמודד ולהצליח למועמדים רבים בעלי פוטנציאל גבוה, שלא ניתנה להם הזדמנות שווה לבטא את מלוא יכולתם במסגרת הלימודים התיכוניים מסיבות רבות ושונות.

הבחינה מיועדת גם למועמדים שאינם שולטים בשפה העברית – הבחינה הפסיכומטרית מאפשרת מיון של מועמדים שונים לפי סולם אחיד גם אם שפת אימם איננה עברית או אם אינם בעלי תעודת בגרות ישראלית.

מבחן פסיכומטרי מתורגם לשפות רבות ומאפשר הזדמנות שווה למועמדים שאינם ילידי הארץ או שאינם דוברי עברית.

הבחינה היא כלי הניבוי האופטימאלי להצלחה בלימודים – ממחקרים רבים שנעשו בנושא, נמצא כי יעילותה של הבחינה הפסיכומטרית עולה על כל שיטה אחרת וכושר החיזוי שלה הוא גבוה ביותר.

על פי רוב, נבחנים שהשיגו ציון גבוה בבחינה יצליחו בלימודיהם יותר מנבחנים אחרים שהשיגו ציון נמוך יותר.

נוסף לכך, נמצא כי שקלול ציון הבחינה הפסיכומטרית עם ממוצע ציוני בחינות הבגרות משמש ככלי החיזוי הטוב ביותר להצלחה בלימודים האקדמיים.

ציון התאמה

ציון ההתאמה או בשמו האחר, "ציון הסכם", הוא הציון המבטא את השיטה באמצעותה משתמשות האוניברסיטאות השונות בארץ לשקלול ציון הבחינה הפסיכומטרית יחד עם ממוצע ציוני תעודת הבגרות.

גובהו של ציון ההתאמה של המועמדים השונים משפיע באופן ישיר על סיכויי הקבלה לחוגים השונים באוניברסיטה אליהם נרשם המועמד.

לכל אחת מהאוניברסיטאות או המכללות ישנה שיטה שונה מעט לחישוב ציון התאמה של המועמדים הכוללת סולם ציוני התאמה ייחודי משלה.

המבחינה הפסיכומטרית היא שיטת המיון העיקרית הנהוגה בארץ לקראת קבלה ללימודים אקדמיים מאז שנת 1981.

למבחינה הפסיכומטרית ניגשים בכל שנה יותר מ-60,000 נבחנים, והיא נערכת בחמישה מועדים במהלך השנה ובשש שפות שונות.

על תנאיי הבחינה, על הנוסח שלה ועל בדיקתה אחראי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה שבירושלים.

המרכז הארצי לבחינות והערכה הוקם בשנת 1980 על ידי הוועד של האוניברסיטאות והוא אחראי, בין השאר, גם על בחינות מיון נוספות לתארים מתקדמים ועל מחקר בנושאים שונים, כדוגמת חקר ביצועים וסטטיסטיקה והסתברות.

בבחינה הפסיכומטרית רשאים להיבחן תושבי ישראל הנושאים תעודת זהות ישראלית או מי שמצויד בדרכון תקף.

את ערכת הרשמה לבחינה הפסיכומטרית ניתן לרכוש בחנויות הספרים באוניברסיטאות, בסטימצקי, בצומת ספרים או בפנייה למרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

תוצאות הבחינה הפסיכומטרית תקפות למשך שבע שנים לפחות לצורך הקבלה ללימודים גבוהים ובהתאם לתנאים שמציב כל מוסד להשכלה גבוהה.

בחינה פסיכומטרי נוספת

בשל חשיבותה הרבה של הבחינה בקביעת עתידם האקדמי של הנבחנים, ניתן לשוב ולבצעה פעמים נוספות במידת הצורך ואם הנבחנים אינם מרוצים מהתוצאות האחרונות שהשיגו.

במרבית ממוסדות החינוך הגבוה מתקבלים המועמדים השונים על סמך הציון הגבוה ביותר מבין כל הבחינות בהן השתתף המועמד, אך מומלץ מאוד לברר נושא זה מבעוד מועד מול מוסד הלימוד אליו נרשמתם.

תכיפות עריכת בחינות פסיכומטריות נוספות

לא קיימת, כאמור, הגבלה על מספר הפעמים בהן רשאי נבחן להיבחן בבחינה הפסיכומטרית, אך עם זאת, אסור להשתתף בבחינה במועדים רצופים או צמודים זה לזה.

אם נבחנתם במועד פברואר, תוכלו לשוב ולהיבחן במועד יולי; אם נבחנתם במועד אפריל, תוכלו לשוב ולהיבחן במועד ספטמבר; אם נבחנתם במועד יולי, תוכלו לשוב ולהיבחן במועד דצמבר וכך הלאה.

המרכז הארצי לבחינות איננו מתיר כל חריגה מנהלי הבחינה החוזרת, ובחינתו של מועמד שניגש פעם נוספת בטווח זמן הקצר מהמותר תיפסל, והוא יורשה לגשת לבחינה נוספת רק לאחר חלוף הזמן המותר מיום בו נפסלה הבחינה.

הזמנה לבחינה פסיכומטרית חוזרת

במרכז הארצי לבחינות והערכה נוהגים לערוך בדיקות שונות שמטרתן להבטיח כי ציוני הבחינה הפסיכומטרית משקפים בצורה מדויקת ומהימנה את יכולתם והישגיהם של הנבחנים.

לעיתים מתקשים במרכז הארצי לבחינות ולהערכה במקרים מסוימים להעריך את ציון הבחינה בצורה מדויקת, לדוגמה כאשר מתגלים בה ממצאים שונים שאינם עקביים או בשל בעיות טכניות שונות.

במקרה בו מתעורר ספק כלשהו הנוגע לתקינות בחינה שנערכה במועד מסוים ומסיבות שונות, יזומן הנבחן לבחינה פסיכומטרית חוזרת במשרדים של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה שבירושלים, והציון אותו השיג בבחינה יוקפא עד להסרת כל ספק.

לאחר ביצוע הבחינה החוזרת, יוחלט במרכז הארצי לבחינות והערכה על המשך הטיפול במקרה.

הזמנה לבחינה חוזרת נשלחת לרוב במכתב בדואר לנבחנים שלגביהם התעורר ספק במהלך כשישה שבועות ממועד הבחינה הפסיכומטרית בה השתתפו.

עם זאת, ישנם מקרים בהם תבוצע הפנייה במועד מאוחר יותר.

רוצה לגשת לקורס פסיכומטרי שני?[contact-form]

ציון הבחינה הפסיכומטרית תקף למשך שבע שנים, בחלק ממוסדות ההשכלה הגבוהה הוא תקף למשך 10 שנים ובמקומות מסוימים גם לכל החיים.

תוכלו לקרוא כאן עוד על תוקף הציון הפסיכומטרי

ציון הבחינה הכללי נע בין 200 נקודות ל-800 נקודות, כאשר על כל תחום בבחינה ניתן גם ציון נפרד הנע בין 50 נקודות ל-150 נקודות.

המשקל של הציון בחלק החשיבה המילולית והחשיבה הכמותית כפול מהמשקל של הציון בחלק המוקדש לאנגלית.

ציון הבחינה הוא יחסי ומחושב לפי עקומת התפלגות נורמאלית וביחס ישיר לתוצאות שאר הנבחנים.

קבלת הציון

תוצאות הבחינה הפסיכומטרית מועברות לאוניברסיטאות השונות: לאוניברסיטת בר אילן, לאוניברסיטת בן גוריון בנגב, לאוניברסיטת חיפה, לאוניברסיטה העברית בירושלים, לאוניברסיטה הפתוחה, לאוניברסיטת תל-אביב, לטכניון ולמוסדות חינוך נוספים בהתאם לבקשת הנבחן תוך 45 יום ממועד עריכת הבחינה.

ציון הבחינה אינו מועבר למוסדות להשכלה גבוהה שלא צוינו בטופס ההרשמה, כאשר בקשה לשינוי המוסד אליו יועבר הציון יש לשלוח מראש בדואר למרכז הארצי לבחינות ולהערכה בירושלים.

תוצאות הבחינה הפסיכומטרית מגיעות גם אל כתובתו של הנבחן וניתן אף לבררם באמצעות אתר האינטרנט של המרכז הארצי לבחינות.

ערעור על תוצאות בחינה פסיכומטרית

על אף שקריאת תשובות הבחינה איננה נעשית בצורה ידנית אלא באמצעות קורא אופטי מיוחד, ניתן לבקש בדיקה חוזרת של גיליון התשובות של בחינתכם במידה ואתם משוכנעים כי הציון שגוי ואיננו משקף את התוצאות האמיתיות של הבחינה.

הגשת ערעור והבדיקה החוזרת כרוכים בתשלום, אך אם ימצא בבדיקה כי ארעה טעות בחישוב ציון הבחינה שלכם, יושב לכם כספכם.

חשוב לזכור כי רק במקרים נדירים מתגלה טעות בבדיקת הבחינה הפסיכומטרית, שכן בדיקת התשובות מתבצעת, כאמור, באמצעות מנגנון ממוחשב.

מסיבה זו, יהיו סיכויי הערעור להתקבל גבוהים יותר כאשר מצורפים לבקשה מסמכים רלוונטיים שונים.

סיכויי קבלתו של ערעור, שנעשה ללא צרוף מסמכים מתאימים, הם קטנים ביותר.

אם לאחר הגשת בקשת הערעור, אתם מעוניינים להוסיף מסמכים נוספים לפני שהתקבלה ההחלטה, תאלצו לשלם תשלום נוסף.

לכן, חשוב ביותר להגיש את הערעור עם כל המסמכים הרלוונטיים.

נוהל הגשת בקשת הערעור

כדי להגיש את הערעור יש לשלוח מכתב בדואר רשום למדור הציונים של המרכז הארצי לבחינות בירושלים או לפנות באמצעות הדואר האלקטרוני לכתובת score@nite.org.il.

בפניה יש לציין את הפרטים הבאים: שם מלא, מספר תעודת הזהות, תאריך הבחינה, סוג הבחינה וגם לפרט את הבקשה ואת נימוקיה.

ניתן להוריד באתר המרכז הארצי לבחינות טופס תשלום בכרטיס אשראי עבור בדיקה נוספת.

את הבקשה לערעור ניתן להגיש עד שלושה חודשים ממועד הבחינה.

בדיקת הבחינה הנוספת לאחר הערעור היא ידנית והתשובה עליה תישלח אל המבקש החל משבוע לאחר קבלת הבקשה.

את הבחינה הפסיכומטרית מקיימים בתנאים מיוחדים במטרה לעקוף את הקשיים השונים הנובעים מהמגבלות ומתוך שמירה על בחינה הוגנת ושוויוניות ביחס לכל הנבחנים האחרים.

השיקול העיקרי שמאחורי עריכת בחינה בתנאים מיוחדים הוא העדפה מתקנת או פיצוי לנבחנים שהלקות ממנה הם סובלים פוגעת באופן ניכר בתפקודם.

היחידה לבחינות מותאמות

יחידה זו הוקמה לפני שנים רבות במטרה לתת מענה לצרכים מיוחדים של נבחנים הסובלים מבעיות שונות על מנת לאפשר להם להיבחן בתנאים הוגנים ולא לפגוע בסיכוייהם השווים להצליח.

כל הקלה בבחינות המאושרת על ידי המפע"ם מעניקה יתרון לנבחן באמצעות העדפה מתקנת אך אינה מפלה לרעה את המועמדים הנבחנים בתנאים רגילים.

בחינת מפע"ם

זוהי בחינה ממוחשבת הכוללת תוספת של זמן בחלק מפרקי הבחינה או בכולם.

בנוסף לכך, במסגרת בחינת מפע"ם ניתנות הפסקות בין פרקי הבחינה השונים, הנבחנים יכולים להיעזר במחשבון לארבע פעולות חשבון ולהאזין לבחינה באנגלית בנוסף לטופס הכתוב.

טפסי הבחינה כולל גיליון התשובות הם גדולים יותר והתנאים הפיזיים בבחינה מותאמים, בעת הצורך, למגבלה פיזית או רפואית כדוגמת נכות.

תנאים מיוחדים שאינם ניתנים

תנאים מיוחדים לא ניתנים לנבחנים הסובלים מבעיות רגשיות שונות, כדוגמת חרדות מבחנים או מבעיות סביבתיות, כדוגמת חסך בלימודים.

נוסף לכך, לא ניתן להשתמש במילון אלקטרוני, לקבל פטור מחלקים בבחינה, לקבל הסבר על לכוונתן של השאלות או לסמן את התשובה הנכונה בחוברת הבחינה.

הרשמה לבחינה בתנאים מיוחדים

הבחינה בתנאים מיוחדים איננה נערכת בכל המועדים של הבחינות הרגילות אלא שלוש פעמים בשנה בסמוך למועדי הבחינה הרגילה בחודשים מרץ או אפריל, ביולי ובדצמבר.

כדי להירשם לבחינה בתנאים מיוחדים, מומלץ לשלוח את טפסי ההרשמה כשלושה חדשים לפני המועד הרצוי, שכן הטיפול בפנייה המיוחדת עשוי להימשך חודש ימים.

את ערכת הרשמה לבחינה בתנאים מיוחדים ניתן לקנות בחנויות הספרים באוניברסיטאיות, בסטימצקי או באתר של המרכז הארצי לבחינות.

לבקשה לתנאים מיוחדים יש לצרף מסמכים רלוונטיים בנוסף לטופס ההרשמה לבחינה ולשלוח בדואר רשום אל המרכז הארצי לבחינות ולהערכה בירושלים.

האישורים הנדרשים:

נבחנים הסובלים מלקויות למידה – אל טופס הבחינה יש לצרף אבחון שנערך על ידי איש מקצוע המתמחה באבחון לקויות למידה אצל מבוגרים. מועד האבחון צריך להיות לא יותר מחמש שנים ממועד הגשת הבקשה לבחינה ועליו להיערך לאחר גיל 16. כמו כן, צריך האבחון להיערך בשפת האם של המאובחן. בנוסף לאבחון, יצורף לבקשה שאלון למאבחן שמטרתו היא לקבל נתונים מדויקים לגבי מצבו של הנבחן ושאלון לנבחן שימולא על ידי הנבחן עצמו.

נבחנים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז – אל טופס הבחינה יש לצרף אבחון על הפרעת קשב וריכוז הכולל בדיקה מעמיקה של הלקות בהתאם להנחיות לאנשי המקצוע המופיעות באתר המרכז הארצי. בנוסף לכך, יש לצרף לבקשה שאלון לנבחן.

נבחנים הסובלים ממגבלות פיזיות – אל טופס הבחינה יש לצרף אבחון עדכני ומפורט של איש מקצוע על המגבלה הקיימת. באבחון יש לפרט בעיות וקשיים העלולים להיווצר במהלך הבחינה. בנוסף לכך, יש לצרף שאלון לרופא שמולא על ידי איש המקצוע שערך את הבדיקה ושאלון לנבחן.

הבחינה הפסיכומטרית היא עדיין כלי המיון המרכזי באמצעותו מחליטים באוניברסיטאות ובמוסדות ההשכלה הגבוהים האחרים לקבל או לדחות את בקשתו של מועמד חדש להתקבל לחוג לימודים מסוים.

מסיבה זו, חשיבות הציון המושג בבחינה היא רבה ביותר, שכן הוא זה שקבוע במידה זו או אחרת את עתידו האקדמי והמקצועי של המועמד.

עם זאת, חשוב ביותר לזכור, כי תוצאות הבחינה תלויות, בראש ובראשונה, בהכנה יסודית וקפדנית וכמעט שאינן תלויות בגורמים אחרים או בגורל.

ציון בחינה פסיכומטרית תקף למשך שנים לא מעטות.

לכן, גם אם סיימתם זה עתה את הצבא ואינכם מתכוונים עדיין להתחיל בלימודים אקדמיים, תוכלו לנצל את הזמן הפנוי כדי להתכונן כראוי לבחינה ולבצע אותה בהקדם.

חישוב ציון הבחינה הפסיכומטרית

ציון הבחינה הפסיכומטרית נע בין 200 נקודות ל-800 נקודות, כאשר לצורך קביעתו מחושבים בנפרד הציונים בשלושת חלקי המבחן ולאחר מכן משוקללים יחד.

לפי נתונים שנאספו ונבדקו, עולה כי ציון הבחינה הפסיכומטרית הממוצע עומד על כ-555 נקודות, כ-30% מהנבחנים משיגים בבחינה ציון הגבוה מ-600 נקודות וכ-5% מהם משיגים בבחינה ציון הגבוה מ-700 נקודות.

חישוב הציון נעשה בשלושה שלבים: ציון הגלם – הוא סכום כל התשובות הנכונות, כאשר עבור כל תשובה נכונה מוענקת לנבחן נקודה אחת.

חישוב הציון לפי תחומי הבחינה – ציון הגלם בכל אחד משלושת חלקי הבחינה הפסיכומטרית משווה לשאר ציוני הנבחנים ביחס לסולם אחיד לפי עקומה קבועה מראש.

חישוב הציון הכללי – מבוסס על הממוצע המשוקלל של כל חלקי הבחינה, כאשר חלק הבחינה המוקדש לאנגלית מהווה רק כמחצית ממשקל שני החלקים האחרים.

תוקף הבחינה הפסיכומטרית

התקופה בה תקף ציון הבחינה הפסיכומטרית משתנה ממוסד אקדמי אחד למשנהו, אך לרוב הוא תקף למשך כשבע שנים לפחות:

מוסדות לימודים והשכלה גבוהה בהם הציון תקף למשך שבע שנים: הטכניון, סמינר הקיבוצים, הקמפוס האקדמי אחווה, המכון הטכנולוגי חולון, מכללת שערי משפט והמרכז האוניברסיטאי אריאל שביהודה ושומרון (במוסד זה ישנן גם פקולטות בהן מתקבלים המועמדים אף על סמך ציון ישן יותר).

מוסדות לימודים והשכלה גבוהה בהם הציון תקף למשך שמונה שנים: המכללה האקדמית בעמק יזרעאל.

מוסדות לימודים והשכלה גבוהה בהם הציון תקף למשך עשר שנים: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון, המרכז הבינתחומי בהרצלייה, המכללה האקדמית תל אביב-יפו, המרכז האקדמי רופין, מכללת ספיר, המכללה למנהל, הקריה האקדמית קריית-אונו, המכללה האקדמית תל-חי ושנקר.

מוסדות בהם הציון תקף ללא כל הגבלה של זמן – אוניברסיטת בר אילן.

לאחר שקיבלתם את ציון הפסיכומטרי תוכלו להשתמש בו לצורך קבלה למוסד אקדמי ביחס ישיר לתוקף הנהוג בו ולפחות למשך שבע שנים ממועד הבחינה.

אם נבחנתם בבחינה הפסיכומטרית יותר מפעם אחת, לרוב יחשב הציון הגבוה מבין הציונים שקיבלתם בבחינות השונות לצורך הקבלה לחוג אליו נרשמתם.

עם זאת, ישנם גם מספר מוסדות להשכלה גבוהה בהם ציון הבחינה הפסיכומטרית האחרון הוא הקובע.

מסיבה זו, חשוב לברר מראש נושא זה מול מוסד הלימודים שאליו אתם מעוניינים להתקבל.

לנוסח הבחינה אחראי המרכז הארצי לבחינות והערכה והוא גם אחראי על בדיקתה.

המרכז הארצי לבחינות והערכה הוא מוסד ציבורי ללא כוונות רווח שהוקם בשנת 1980 על ידי הוועד הראשי של האוניברסיטאות בישראל, ונוסף לבחינה פסיכומטרית, הוא אחראי על בחינות מיון אחרות לתארים אקדמיים מתקדמים ומקדיש את מרבית זמנו למחקר סטטיסטי מעמיק ולחקר ביצועים.

מבנה הבחינה הפסיכומטרית

המבחן הפסיכומטרי כולל שמונה פרקים, כאשר לכל פרק מוקצבות 25 דקות בלבד, אין לעבור לפרק החדש או לחזור לפרק הקודם בתום הזמן שהוקצב לו.

בראש כל אחד מהפרקים מופיע מספר השאלות ומשך הזמן.

לכל אחת מהשאלות ישנן ארבע תשובות כאשר רק אחת מתוכן היא נכונה.

הזמן הכולל של הבחינה הוא 200 דקות, ללא כל הפסקות. הפסקה במהלכה של הבחינה היא על חשבון זמנו של הנבחן.

המבחן מחולק לשלושה תחומים מרכזיים:

תחום חשיבה מילולית – בחלק זה של הבחינה נבדקים הכישורים המילוליים של הנבחנים: אוצר מילים, יכולת לוגית, אנלוגיות, מורכבות לשונית, השלמה של משפטים, יכולת ניתוח והבנה של טקסטים ויכולת חשיבה שיטתית ובהירה.

תחום חשיבה כמותית – בחלק זה של הבחינה נבדקת יכולתם של הנבחנים לעשות שימוש בנוסחאות מתמטיות ובמספרים כדי לפתור בעיות שונות. נוסף לכך, נדרשים הנבחנים לפענח ולנתח נתונים מתמטיים המופיעים בתרשימים, בטבלאות, בסדרות מספריות או בכל צורה אחרת.

שליטה באנגלית – בחלק זה של הבחינה נבדקת רמת שליטתם של הנבחנים בשפה האנגלית. החלק המוקדש לאנגלית כולל שאלות של אוצר מילים, השלמה של משפטים ברמות מורכבות משתנות, וקריאה והבנה של טקסטים ברמה אקדמית גבוהה.

השאלות בכל אחד מחלקי הבחינה מופיעות בסדר קושי עולה, מלבד השאלות בתחום הבנת הנקרא המופיעות לפי סדר של נושאים.

בבחינה ישנם גם שני חלקים, הזהים לחלוטין לשאר ששת הפרקים האחרים, אך אינם נכללים בשקלולו של הציון הסופי ומטרתם היא לשמש לצורכי סטטיסטיקה ומחקר שונים של המרכז הארצי לבחינות.

לנבחנים אין כל אפשרות להבחין בין הפרקים הנכללים בחישוב הציון ובין פרקי הפיילוט ועליהם להשקיע מאמצים דומים בכל אחד מחלקי הבחינה.

כיצד להגיע מוכנים?

לבחינה הפסיכומטרית ישנה חשיבות רבה והיא קובעת, במידה זו או אחרת, את עתידם האקדמי והמקצועי של הנבחנים.

מסיבה זו, בכדי להשיג ציון כמה שיותר גבוה בבחינה הפסיכומטרית, יש להתכונן אליה מראש ובאופן מעמיק.

חשוב להקדיש תשומת לב ומאמצים לכל אחד מתחומיי הבחינה השונים ובעיקר לתחומים בהם מתקשים, במטרה לגלות את נקודות התורפה ולשפר את התוצאות.

כמו כן, חשוב ביותר לפתור שאלות ובחינות לדוגמה תחת לחץ זמן במטרה לשפר, הן את מהירות התגובה והן את התוצאות.

לבחינה הפסיכומטרית ניתן ללמוד בדרכים שונות: לבד, בקורסי הכנה לפסיכומטרי, בשיעורים פרטיים, במכינות קדם אקדמיות או בכל מסגרת אחרת.

גובהו של ציון סכם של המועמד ללימודים, קובע את סיכויו להתקבל לחוגים השונים באוניברסיטה שאליה הוא נרשם וחפץ להתקבל.

שיטת חישוב ממוצע ציוני הבגרות

חישוב ממוצע ציוני הבגרות כולל רק את המקצועות בהם עשה המועמד בחינת בגרות חיצונית, כאשר למקצועות שנלמדו בהיקף מוגבר (ארבע יחידות לימוד או יותר) ניתן משקל רב יותר בחישוב.

ממוצע הבגרות הגבוה ביותר שיכול להתקבל לפי שיטת החישוב הקיימת הוא 120 נקודות.

בפקולטות הנחשבות ביותר ממוצע ציוני הבגרות הנדרש נע בין 105 נקודות ל-110 נקודות.

– לפי נוסחת החישוב המקובלת, למקצוע שנלמד בהיקף של ארבע יחידות לימוד נוספות 10 נקודות במהלך שקלול כל הציונים, ולמקצוע שנלמד בהיקף של חמש יחידות נוספות 20 נקודות במהלך השקלול.

– למתמטיקה ולאנגלית שנלמדו ברמה של חמש יחידות לימוד נוספות 25 נקודות בשקלול, ו-12.5 נקודות, אם הם נלמדו ברמה של ארבע יחידות לימוד.

– נוסף לתוספת הנקודות האוטומטית לממוצע הציונים, למספר יחידות הלימוד במקצועות החובה בבחינות הבגרות ישנה חשיבות רבה גם ביחס לסיכויי ההקבלה; סיכויו של מועמד שלמד מתמטיקה בהיקף של חמש יחידות לימוד להתקבל לחוג לכלכלה הם גבוהים יותר ביחס למי שלמד מתמטיקה בהיקף יחידות נמוך יותר.

לעומתו מועמד המעוניין ללמוד מזרחנות יכול להסתפק בבגרות במתמטיקה בהיקף של שלוש יחידות לימוד.

נוסף לכך, חשוב מאוד להדגיש, כי לכל אוניברסיטה ישנן את שיטות החישוב הייחודיות לה ולעיתים הבדלי חישוב הממוצע הם משמעותיים ביותר.

ברבות מהפקולטות באוניברסיטאות השונות, לבד מהממוצע המשוקלל, ישנה חשיבות רבה גם לגובה הציונים במקצועות הרלוונטיים לתארים האקדמיים הנלמדים בפקולטה.

לדוגמה, ברבות מהאוניברסיטאות כדי להתקבל ללימודים בפקולטות למדעים מדויקים, נדרש בנוסף למתמטיקה ואנגלית ברמה של לפחות ארבע יחידות לימוד, מקצוע ראלי נוסף ברמה של חמש יחידות.

לעיתים מושפע שקלול הציונים גם מאופייה הייחודי של האוניברסיטה.

לדוגמה באוניברסיטת בר אילן ישנו יתרון משמעותי למועמד שלמד תלמוד בהיקף של חמש יחידות לימוד, המוסיף לציון המשוקלל 25 נקודות.

תלמיד שנלמד בהיקף של ארבע יחידות לימוד מוסיף לציון 12.5 נקודות.

האוניברסיטאות כולן מעניקות משקל זהה לגובה הציון הפסיכומטרי וככל שהציון גבוה יותר כך גם חישוב ציון הסכם יהיה גבוה יותר.

עם זאת, חשוב ביותר להדגיש כי בחלק ממוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ, במכללות או במוסדות פרטיים שונים, לעיתים לא נדרש כלל ציון פסיכומטרי לצורך חישוב הממוצע ובחלקן אף אין צורך להשתתף בבחינה כדי להתקבל.

במוסדות אלה נערך מיון המועמדים ביחס לממוצע ציוני הבגרות וביחס לקריטריונים אחרים שנקבעו בהתאם לתחום הלימודים ולאופיו של המוסד.

ולסיכום, ברבים מאתרי האינטרנט של האוניברסיטאות השונות ניתן היום להשתמש בממשק ידידותי לחישוב הממוצע האישי ולבדוק את סיכויי הקבלה שלכם למקצוע בו אתם מעוניינים ביחס לממוצע ציוני הבגרות שלכם – או מחשבוני ציון סכם.

דרוג ציוני הנבחנים איננו נעשה רק באמצעות נקודות כמו בשיטות המקובלות אלא גם ביחס ישיר להישגיהם של שאר הנבחנים באותו מועד ובמועדים אחרים.

שיטת חישוב הציון הפסיכומטרי

שיטת הדרוג המסורתית והפשוטה איננה מתאימה לדרוג ציונם של נבחני הפסיכומטרי, שכן היא איננה מיונית מספיק.

לא ניתן באמצעותה לזהות ולדרג את הישגי הנבחן בצורה מדויקת ביחס לנבחנים האחרים ובייחוד כאשר מספרם גדול כל-כך.

נוסף לכך, כאשר המבחן הוא קל יחסית יעלה ממוצע הציונים של כל הנבחנים כלפי מעלה לא בהכרח ביחס ישיר ליכולות שלהם, ובשיטה המסורתית לא ניתן להתייחס למשתנה זה.

לכן, מטרתה של שיטת החישוב היחסית היא להגיע לחיתוך ולפילוג מדויק כמה שיותר של כל הנבחנים, ובאמצעותה ניתן לקבוע בצורה פרטנית ומדויקת מי השיג את הציון הגבוה ביותר, מי מוביל אחריו, מי נמצא במרכז העקומה ומי לרוע מזלו השיג את הציון הנמוך ביותר.

הציון הפסיכומטרי המקסימאלי והגבוה ביותר אליו אפשר להגיע הוא 800 נקודות, כאשר הציון הנמוך ביותר האפשרי הוא 200 נקודות.

נבחן שענה תשובות נכונות על מספר השאלות הרב ביותר יקבל ציון של 800 נקודות ונבחן שהשיג את ההישגים הנמוכים ביותר יקבל 200 נקודות.

הנבחנים האחרים ידורגו באחוזים קבועים על הציר הנע בין הציון הנמוך ביותר לבין הציון הגבוה ביותר.

את דירוג הציונים במבחן הפסיכומטרי ניתן להשוות למסלול ריצה.

במסלול הריצה מתחילים כל הרצים את ריצתם על קו הזינוק, ממנו הם נעים הלאה ובכל רגע נתון ניתן לבדוק ולקבוע מי רץ ראשון, מי שלישי, מי עשירי או מי אחרון.

ממש בדומה לרצים על מסלול הריצה, באמצעות שיטת הדירוג היחסית ניתן לקבוע גם במבחן פסיכומטרי את ציונו המדויק של כל אחד מהנבחנים ביחס ישיר לבחינה ולמשתתפים בה.

ישנם מספר גורמים המשפיעים על דירוג תוצאות הבחינה:

לכל אחד מחלקי המבחן (החלק הכמותי, החלק המילולי והחלק של שליטה באנגלית) ניתן ציון נפרד על ציר הנע בין 0 ל-150 נקודות.

לאחר מכן, משוקללים הציונים של החלקים השונים לציון אחד.

החלקים של חשיבה כמותית וחשיבה מילולית מהווים 40% מהציון הסופי.

הציון על החלק הבודק שליטה באנגלית הוא 20% מהציון הסופי אך הוא משמש גם למתן פטור מלא מהקורס באנגלית באוניברסיטה למי שהשיג ציון גבוה מ-134 נקודות בחלק זה של המבחן.

נבחן שקיבל בחלק השליטה באנגלית ציון הנמוך מ-84 נקודות לא יכול להתקבל לאוניברסיטה ללא קשר לציונו הכללי בבחינה.

לאחר קביעת הציון הגבוה ביותר והנמוך ביותר במבחן, משבץ המרכז הארצי לבחינות והערכה את שאר ציוני הנבחנים על עקומה קבועה מראש ובהתאם להישגיהם.

התפלגותם של הציונים היא תמיד נורמאלית ובאחוזונים קבועים מראש.

כדי למנוע השפעה של גורמים בלתי צפויים, כדוגמת בחינה קלה או קשה באופן יחסי, כל אחד מהמועדים מדורג ביחס לחמשת המועדים שקדמו לו;

לדוגמה ציונו של נבחן במועד אוקטובר 2008 ייקבע ביחס ישיר לנבחנים שנבחנו במועדים החל מאוקטובר 2007 ועד המועד האחרון.

מסתבר שלרוב, אותם בתי הספר מקיימים גם את תוכניות הלימודים לקראת הבחינה הפסיכומטרית במסגרת המכינות הקדם אקדמיות במכללות ובאוניברסיטאות.

אם נרשמתם למכינה קדם אקדמית וחסר לכם ציון פסיכומטרי או שאתם מעוניינים לשפר אותו, זו הזדמנות מצוינת לעבור קורס הכנה לבחינה הפסיכומטרית במסגרת המכינה.

אתם כבר נמצאים במסגרת הלימודים ולכן המשמעת, רוב הסיכויים, תהיה גבוהה יותר, מה שיאפשר לכם להשקיע זמן נדרש בתרגולים רבים ולהיות מרוכזים אך ורק בלימודים.

לימודים לקראת המבחן הפסיכומטרי במסגרת המכינה מהווים יתרון משמעותי עבור הסטודנטים לעתיד: מחיר נמוך יחסית, הנחה לנרשמים לאותו מוסד לימודים לשנה הבאה ותבנית לימודים מסודרת.

ישנם מוסדות אקדמיים אשר מציעים קורס הכנה לפסיכומטרי, אשר מוגש מטעם המוסד הלימודים עצמו. חלק מהמוסדות משתפים פעולה עם אחד המכונים להכנה לפסיכומטרי.

אמנם, אותו בית ספר לפסיכומטרי מקיים אותם קורסים גם מחוץ למסגרת המכינה, אך ללומדים במכינה יכולה להיות הנחה משמעותית עבור הקורס.

במידה ואתם מתכננים ללמוד במכללה או אוניברסיטה שבה אתם עוברים את המכינה, המחיר שתשלמו עבור קורס פסיכומטרי יהיה נמוך יותר.

יחד עם זאת, הציון שתקבלו בבחינה הפסיכומטרית ישמש אותכם גם אם תרצו להתקבל לכל מוסד לימודים אחר, מכיוון שהבחינה נערכת ע"י המרכז הארצי לבחינות והערכה.

היכן מתקיימים קורסי הכנה לפסיכומטרי?

ברוב המכללות והאוניברסיטאות ישנם מכינות אקדמיות שבמהלכם ניתן לשפר את ציוני הבגרות ולחזק את "שרירי המוח", כמו שאומרים "להסיר חלודה".

כמו כן, ברוב המוסדות הללו מתקיימים קורסי הכנה לפסיכומטרי מטעם המוסד עצמו או בשיתוף עם בית ספר לפסיכומטרי כמו: פסיכומטרי בשיטת The EZ Way, !GO פסיכומטרי, לחמן פסיכומטרי וקידום.

ניתן לעבור קורס פסיכומטרי במסגרת מכינה קדם אקדמית ברוב האוניברסיטאות בארץ, כמו כן גם במספר גדול של מכללות:

• המכללה האקדמית ספיר

• המכללה האקדמית עמק יזרעאל

• מכללת רעננה

• מכללת לוינסקי לחינוך

• המרכז האקדמי רופין

• המכללה האקדמית בית ברל

• המכללה האקדמית תל חי

• המכללה האקדמית נתניה

• המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן

• מכללת סמינר הקיבוצים

• מכללת קיי לחינוך באר שבע

• מכון טכנולוגי חולון

ועוד מספר מכללות ומרכזים אקדמיים.

בכל מוסד לימודים מחיר קורס פסיכומטרי שונה ובממוצע עומד המחיר על 4000 ש"ח.

כמובן שישנה הנחה לחיילים משוחררים, אך אם עברה יותר משנה לאחר השחרור כדאי לברר אם הינכם זכאים להנחה זו, מכיוון שלא בכל מכללה או אוניברסיטה תוכלו לקבל אותה.

כמו כן, היקף הקורס משתנה ממוסד למוסד. בחלק מהמוסדות האקדמיים קורס הכנה לפסיכומטרי הינו בהיקף של 100 שעות לימוד ובחלקם יותר.

בחירת מכינה קדם אקדמית תלויה בעיקר במקום הלימודים שאתם מעוניינים ללמוד בו.

בישראל משמש הפסיכומטרי ככלי מיון לכניסה לאוניברסיטאות ולמוסדות להשכלה גבוהה מתוך הנחה שמדובר בדרך שוויונית יחסית שאינה מצריכה מן הנבחן ידע מקדים או רקע מסוים.

אכן, מחקרים מראים כי התאימות בין הצלחה בבחינה, לבין הצלחה בלימודים אקדמיים, היא יחסית גבוהה.

נקודות מחלוקת סביב הבחינה הפסיכומטרית

ואולם בפועל, עקב החשיבות שתופסת הבחינה בקבלה למוסדות, צצו בתי-ספר המציעים קורסים יקרים שמכינים להתמודדות עם מבחן פסיכומטרי דרך תרגול אינטנסיבי של סימולציות ולימוד שיטות פעולה יעילות.

נקודה זו מהווה את אחת מנקודות המחלוקת הקשות בקרב מתנגדי הפסיכומטרי, שכן מסתמנת אפליה מובהקת בין נבחנים מבוססים כלכלית היכולים להרשות לעצמם קורס הכנה לבין אוכלוסיה שאין ידה משגת.

יעילות הפסיכומטרי במגזרים שונים

היבט אחר המבטל את הבחינה כמדד הצלחה הינו מאפיינים של אוכלוסיות שונות. כך, למשל, עבור אוכלוסיית יוצאי אתיופיה נתפש ניחוש כאקט לא מכובד ולכן ימנעו מכך, בעוד שההצלחה בפסיכומטרי תלויה בכישורי האלימינציה של הנבחן.

כמו-כן, בנוי הפסיכומטרי כך שמקבלים ניקוד רק על תשובות נכונות, לכן לעיתים כדאי לעבור משאלה קשה לשאלה קלה יותר, דבר המנוגד לאופיים של יוצאי אתיופיה שישקיעו בשאלה קשה זמן רב מהרצוי.

הפערים המשמעותיים ביותר ניכרים בפרקי החשיבה המילולית, משום שהשליטה בשפה העברית היא חיונית ביותר להצלחה.

גם פערים תרבותיים באים לידי ביטוי בפרקי הידע הכללי, שכן הידע והמטענים של יליד הארץ יהיו שנים בהכרח מהידע של עולה מרוסיה, למשל.

כיצד פוגע הפסיכומטרי באוכלוסיות מסוימות

אוכלוסיה נוספת ש"נופלת בין הכסאות" היא נבחנים בעלי לקויות למידה, ונשמעת טענה כי אופן הטיפול של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה מקפח אותם ופוגע בחוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות, המשפיע לרעה על עתידם המקצועי והכלכלי.

כך , ממוינים הנבחנים על פי שורה של פרמטרים שאין בהם כדי לשקף את הידע של הנבחן כי אם יכולת עמידה במצבי לחץ.

אם מטרת הבחינה הפסיכומטרית היא חיזוי הצלחה הרי שעליה לספק לכל הנבחנים נקודת פתיחה זהה שאינה מושפעת ממאפיינים אישיים.

הצעת חוק: איסור על דרישת ציון פסיכומטרי

בהצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה הוצע תיקון: איסור על דרישת בחינות כניסה וציון פסיכומטרי משום טעמים של אי-שוויון ומשום הטענה כי המבחן הפסיכומטרי אינו כלי הערכה הוגן וכי הוא מדגיש פערים בחברה.

בין הטיעונים הושמעו הדברים הבאים:

המבחן הפסיכומטרי מעצים הטיה  על רקע מגדרי (גברים נוטים להצליח בבחינה הפסיכומטרית יותר מנשים) הטיה על רקע לאומי (יהודים נוטים להצליח בבחינה יותר מערבים) והטיה על רקע מעמדי ( בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה נוטים להצליח יותר מבני השכבות החלשות).

סיבות נוספות הקשורות בצורך לאפשר לתלמידים רבים יותר נגישות למוסדות להשכלה גבוהה נעוצות בהתפתחותה של החברה הישראלית והפיכתה לכזו הדורשת תעודות הסמכה במקצועות ובתפקידים שבעבר לא חויבו בהן, וכן עקב גידול בשיעור הפונים להשכלה הגבוהה בעקבות הגידול בשיעור הזכאים לתעודת בגרות.

למידע נוסף בנושא מרתק זה אנו ממליצים לקרוא ראיון עם מנהלת היחידה לבחינות מותאמות במרכז הארצי לבחינות ולהערכה