כמה זמן יש לך?
לימודים לפסיכומטרי דורשים השקעה וזמן רב, ולכן כאשר שוקלים לגשת לפסיכומטרי במקביל לבגרויות כדאי להעריך כמה זמן נוכל להשקיע בלימודים. אם אתם עומדים לגשת למספר בגרויות ובעיקר לבגרויות שדורשות שינון רב כמו היסטוריה, פיזיקה או מתמטיקה, יתכן שעדיף לכם לא להתחיל קורס פסיכומטרי במקביל כיוון שיתכן שלא תוכלו לחלק את הזמן בצורה טובה ותקבלו בשני התחומים ציון נמוך מזה שיכלתם לקבל לו הייתם לומדים להם בנפרד. 

כאשר ניגשים למועד פסיכומטרי שני ומעלה, התמונה קצת משתנה, כיוון שמדובר ברענון וחיזוק של חומר הקיים כבר בראשכם. במקרה כזה, אם אינכם עובדים במקביל או עסוקים מעל הראש בתחומים אחרים, יתכן וזה רעיון טוב לקיים לימודים למבחני בגרות ולפסיכומטרי במקביל, להגיש טפסי בקשה על תנאי ובכך לחסוך שנת לימודים אקדמאית. 

עד כמה אתה מתמודד טוב עם עומס?
יש אנשים שדווקא כשיש להם המון מטרות להשיג נכנסים יותר לפוקוס ומצליחים טוב. כאשר לאנשים אלו יש זמן הם נוטים למרוח את המטלות שלהם ולגרור את הלמידה עד לרגע האחרון ואילו כשיש להם הרבה מטלות הם מסתערים עליהם כאריות. אם אתם טיפוסים מסוג זה, לימודים לבגרויות ולמבחן פסיכומטרי יסייעו לכם להצליח בשני האפיקים גם יחד. מנגד, אם אתם מהטיפוסים שמתייאשים מהעומס ומפסיקים לתפקד תחת לחץ, אולי כדאי שתקחו את הזמן ותלמדו לכל מבחן בנפרד, בכדי להגיע לסיכויי המקסימום שלכם לקבלה ללימודים אקדמאיים. 

לאילו בגרויות אתה ניגש?
אם אתם ניגשים לבגרות באנגלית אולי כדאי לכם לשקול במקביל לימודים בקורס פסיכומטרי, כיוון שהחומר הנלמד בקורס והחומר למבחן הבגרות יסייעו לכם לחדד את הידיעות שלכם בתחום ויתרמו להצלחתכם בשני המבחנים. על אף הדעה הרווחת, לימודים לבגרות במתמטיקה לא יסייעו להצלחתכם בפסיכומטרי כיוון שחומר הבחינה בכל אחד מהם שונה, כמו גם דרכי הפתרון. 

האם אתה נמצא במסגרת או לומד לבד?
לימודים לפסיכומטרי במסגרת קורס בית ספרי או מכינה אקדמאית נערכים כך שישתלבו באופו הרמוני עם הלימודים לבגרויות. כך למשל רבים מהלומדים במכינות לומדים במקביל ב-EZ Way פסיכומטרי בקורסים המותאמים במיוחד מבחינת לוחות הזמנים והעומס למערכת המשלבת גם לימודים לבגרויות. כאשר לומדים לבד, יש נטיה להשקיע בחומרים שמעניינים אותנו יותר ולהזניח את אלו שאנו לא נהנים מהם. מכיוון שחלוקת חומר הלימודים על פני זמן חשובה להצלחה בבגרויות כמו גם בפסיכומטרי, כדאי לעשות בדיקה עצמית ולגלות האם יש לנו מספיק מוסר עבודה בכדי להתמיד בשני האפיקים במינונים הנכונים.

כדאי לזכור שלציון פסיכומטרי יש משקל רב בקבלה ללימודים אקדמאיים, ולעיתים ניתן להתקבל רק באמצעותו בלי קשר לציוני הבגרות, כך שמומלץ לעשות את הבחירה שתתן לנו את הסיכוי הגבוה ביותר להצלחה בפסיכומטרי.

עבור חלק מהמבקשים לבחור במסלול לימודים גבוהים, מהווה תנאי זה גורם מאיים ומטריד.

לסטודנטים לעתיד המעוניינים לפסוח על הבחינה הפסיכומטרית מוצע מספר לא מבוטל של אפשרויות לימוד במוסדות אקדמיים ברחבי הארץ:

מסלולי לימוד במגוון מכללות ואף בחלק מהחוגים בפקולטאות, שבאוניברסיטאות השונות.

אופן הקבלה למוסדות אקדמיים שאינם דורשים ציון פסיכומטרי

לצורך מיון וסינון המועמדים, מבצעים מוסדות הלימוד, אשר מאפשרים קבלה ללא ציון פסיכומטרי, שקלול ציוני הבגרות של המועמד עם קריטריונים נוספים בהם: ראיון קבלה, בחינת אמי"ר – לקביעת רמת התלמיד בשפה האנגלית, ועוד.

בין המסלולים, המאפשרים קבלה ללא ציון פסיכומטרי, נמנים בעיקר מקצועות בתחום מדעי הרוח ומדעי החברה.

מוסדות הלימוד שאינם דורשים ציון פסיכומטרי לצורך קבלה ללימודים אקדמיים

בארץ קיימת כיום קשת רחבה של מוסדות לימוד, המאפשרים קבלה למסלולים שונים ללא צורך בציון פסיכומטרי – מכללות ואוניברסיטאות כאחד.

האוניברסיטה הפתוחה, על מגוון שלוחותיה, היתה בין המוסדות האקדמיים הראשונים, אשר אפשרו קבלה ללימודים ללא דרישת פסיכומטרי, כחלק ממדיניותה הכללית לפתוח את שערי האקדמיה למועמדים שונים, ללא תלות בנתוני קבלה דוגמת ציוני בגרות.

לאורך השנים התרחב מוסד אקדמי זה וכיום פועלות בארץ מספר מכללות מבית האוניברסיטה הפתוחה, בהן: מכללת רמת גן, מכללת רחובות, מכללת רעננה, המכללה למדעים ראשון לציון, מכללת אשדוד ומכללת בת ים.

מכללות אלה מאפשרות קבלה ללימודים ללא צורך בציון פסיכומטרי במגוון רחב של חוגים ומחלקות, לרבות מדעי המחשב, מדעי החיים ומסלול לימודי כלכלה וניהול.

ברשימת המכללות הנוספות, שאינן דורשות ציון פסיכומטרי לצורך קבלה, ניתן למצוא את: המכללה האקדמית בצפת, המכללה האקדמית עמק יזרעאל, המכללה האקדמית לחינוך אורנים, המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון (לימודים לתואר ראשון במדעי החברה), מכללת שערי משפט בהוד השרון, המרכז הבינתחומי בהרצליה, המסלול האקדמי של המכללה למנהל (לימודים לתואר ראשון במדעי ההתנהגות), המכללה האקדמית למשפטים רמת גן, הקריה האקדמית אונו ומכללת אחווה.

סיטואציות נוספות המאפשרות קבלה ללימודים אקדמיים ללא ציון פסיכומטרי

מרבית מהמוסדות האוניברסיטאיים בארץ – אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים, מאפשרים קבלה ללימודים, בחלק מהחוגים והמחלקות, ללא דרישת ציון פסיכומטרי, על בסיס עמידה בקריטריונים מסויימים.

כך, בעלי תואר אקדמי ראשון בכל תחום, המעוניינים להירשם ללימודים מתקדמים במסגרת תואר שני, יהיו פטורים מהצגת ציון פסיכומטרי וכן מי שלמד לימודים חלקיים במסלול אקדמי במשך שנה אחת לפחות והשיג ממוצע ציונים של 75 ומעלה.

מקצועות שונים מאפשרים קבלה ללא ציון פסיכומטרי מעל גיל מסויים (בדרך כלל 40) ולחלק מהחוגים יכולים להתקבל גם בעלי ממוצע כללי בבחינות הבגרות, ברף אותו קבעה האוניברסיטה, תוך דרישה לציון מספיק במקצועות ספציפיים.

בנוסף, לא מיוחסת חשיבות לציוני פסיכומטרי או בגרות בלימודים לתואר הנדסאי או טכנאי ובמסלולי לימודי תעודה והעשרה.

הבחינה הפסיכומטרית איננה משקפת בהכרח את מנת המשכל או את האינטליגנציה של הנבחנים אך היא מאפשרת לדרג אותם על סולם הערכה קבוע ואחיד ואף לנבא את סיכויי ההצלחה שלהם בלימודים בחוגים השונים.

מדוע משמשת דווקא הבחינה הפסיכומטרית למיון מועמדים ללימודים אקדמיים?

בהשוואה לשיטות מיון אחרות, כדוגמת תוצאות מבחני הבגרות, הבחינה הפסיכומטרית איננה מושפעת כמעט מנסיבות חיצוניות, מהרקע השונה של כל אחד מהנבחנים או מכל משתנה סובייקטיבי אחר.

אמנם, הבחינה הפסיכומטרית איננה כלי מיון מושלם ואף יתכנו מקרים בהם מועמדים יצליחו מאוד בלימודיהם על אף ההישגים הנמוכים שהשיגו בבחינה, ולהפך – יתכן כי מועמדים שהשיגו ציון גבוה בבחינה הפסיכומטרית לא יצליחו בלימודיהם האקדמיים, אך בעקבות הניסיון שנצבר ובעקבות בדיקות שונות שנערכו, נמצא כי הבחינה מנבאת ומשקפת לרוב בצורה מיטבית את סיכויי ההצלחה בלימודים.

הבחינה הפסיכומטרית היא שיטת המיון היעילה ביותר הקיימת כיום, וזאת מכמה סיבות:

הבחינה מעידה על תכונות שונות החיוניות להצלחה בלימודים – הבחינה הפסיכומטרית איננה מודדת באופן ישיר משתנים כדוגמת התמדה, מוטיבציה, הישגיות ויצירתיות הקשורים באופן ישיר להצלחה בלימודים.

עם זאת, רבות מתכונות אלה נבדקות בעקיפין באמצעות הבחינה.

הבחינה היא כלי מיון שוויוני – הבחינה הפסיכומטרית מעניקה הזדמנות שווה להתמודד ולהצליח למועמדים רבים בעלי פוטנציאל גבוה, שלא ניתנה להם הזדמנות שווה לבטא את מלוא יכולתם במסגרת הלימודים התיכוניים מסיבות רבות ושונות.

הבחינה מיועדת גם למועמדים שאינם שולטים בשפה העברית – הבחינה הפסיכומטרית מאפשרת מיון של מועמדים שונים לפי סולם אחיד גם אם שפת אימם איננה עברית או אם אינם בעלי תעודת בגרות ישראלית.

מבחן פסיכומטרי מתורגם לשפות רבות ומאפשר הזדמנות שווה למועמדים שאינם ילידי הארץ או שאינם דוברי עברית.

הבחינה היא כלי הניבוי האופטימאלי להצלחה בלימודים – ממחקרים רבים שנעשו בנושא, נמצא כי יעילותה של הבחינה הפסיכומטרית עולה על כל שיטה אחרת וכושר החיזוי שלה הוא גבוה ביותר.

על פי רוב, נבחנים שהשיגו ציון גבוה בבחינה יצליחו בלימודיהם יותר מנבחנים אחרים שהשיגו ציון נמוך יותר.

נוסף לכך, נמצא כי שקלול ציון הבחינה הפסיכומטרית עם ממוצע ציוני בחינות הבגרות משמש ככלי החיזוי הטוב ביותר להצלחה בלימודים האקדמיים.

ציון התאמה

ציון ההתאמה או בשמו האחר, "ציון הסכם", הוא הציון המבטא את השיטה באמצעותה משתמשות האוניברסיטאות השונות בארץ לשקלול ציון הבחינה הפסיכומטרית יחד עם ממוצע ציוני תעודת הבגרות.

גובהו של ציון ההתאמה של המועמדים השונים משפיע באופן ישיר על סיכויי הקבלה לחוגים השונים באוניברסיטה אליהם נרשם המועמד.

לכל אחת מהאוניברסיטאות או המכללות ישנה שיטה שונה מעט לחישוב ציון התאמה של המועמדים הכוללת סולם ציוני התאמה ייחודי משלה.

מאז שנת 1981 משמשת הבחינה הפסיכומטרית כשיטת המיון המרכזית ללימודים במוסדות אקדמיים שונים.

בימיה הראשונים כללה המבחינה הפסיכומטרית שאלות בתחומיי ידע כללי, השלמות של סדרות של צורות ושאלות נוספות, שהוחלט להסירן ואינן קיימות במתכונת הנוכחית.

ברוב מוסדות החינוך להשכלה גבוהה משוקלל ציון הבחינה הפסיכומטרית עם ממוצע ציוני תעודת הבגרות, כדי להעריך את התאמתו של המועמד ללימודים אקדמיים בתחומים שונים.

מהן מטרותיה של הבחינה הפסיכומטרית?

כבר שנים ארוכות מתנהל דיון ער בשאלה האם הבחינה הפסיכומטרית היא הכלי היעיל וההוגן ביותר למיון ולקבלה לתחומיי לימוד שונים במוסדות להשכלה גבוהה.

לצד אלה המצדדים בשיטת מיון מסורתית זו ישנם אחרים הסבורים, כי תוצאות הבחינה הפסיכומטרית לא מנבאים בהכרח את התאמתו או אי התאמתו של המועמד לתחום לימודים מסוים ואת סיכויי הצלחתו.

למרות חילוקי הדעות בנושא יעילות והגינות הבחינה, היא עדיין משמשת ככלי המיון המרכזי של מועמדים שונים למוסדות הלימוד בארץ, וזאת מכמה סיבות.

המבחן הפסיכומטרי הוא אחד הכלים היעילים ביותר לחיזוי ההצלחה העתידית בלימודים

מטבע הדברים, מספר הסטודנטים היכולים ללמוד בכל אחד מחוגי הלימוד במכללות ובעיקר באוניברסיטאות הוא מוגבל.

לדוגמה, מספר המקומות הזמינים לסטודנטים חדשים בחוג ללימודי משפטים הוא נמוך בצורה משמעותית ביחס למספר המועמדים המעוניינים להתקבל.

מסיבה זו, אחת ממטרות הבחינה היא לנבא בצורה כמה שיותר מדויקת את סיכוי ההצלחה של כל אחד מהמועמדים ולהבטיח כי הם יסיימו את מסלול הלימודים ולא ינשרו חלילה בשלב כלשהו.

במחקרים שנעשו בנושא, נמצא כי ישנה התאמה סטטיסטית גבוהה בין מידת ההצלחה במבחן הפסיכומטרי ובין מידת ההצלחה בלימודים האקדמיים.

המבחן הפסיכומטרי ככלי הערכה המספק מידע מדויק

המבחן הפסיכומטרי מאפשר דרוג אחיד של המועמדים לפי סולם הערכה קבוע ומדויק ובאותה מידה אינדיבידואלי, והוא מושפע פחות מנסיבות סביבתיות, כדוגמת רקע סוציואקונומי שונה או כל משתנה אחר.

מטרתן של השאלות השונות בפסיכומטרי היא למיין את הנבחנים, כאשר מרבית השאלות בבחינה, בערך כ-45 אחוזים מהן, הן שאלות בסיסיות שמידת המיוניות שלהן היא נמוכה, כ-35 אחוזים מהשאלות הן ברמת קושי בינונית ויותר, ו-20 האחוזים הנותרים הם שאלות ברמת קושי גבוהה יחסית.

מבחני הבגרות לעומת מבחן פסיכומטרי אינם כלי מיון מדיוק, יעיל וטוב מספיק.

במחקרים שנעשו בנושא נמצא כי קיימת רמת התאמה נמוכה בין מידת ההצלחה במבחני הבגרות ובין מידת ההצלחה בלימודים האקדמיים.

שכן, לעיתים ישנם בתי ספר תיכוניים המכינים את התלמידים טוב יותר לקראת בחינות הבגרות, וניתן לראות הבדלים ניכרים בגובה ממוצעי הבגרויות המשוקללים שהושגו בבתי ספר מסוימים ביחס לבתי ספר אחרים.

ישנם גורמים רבים נוספים, כדוגמת: התמדה, מוטיבציה, השגיות, נחישות ויצירתיות המשפיעים לא פחות על סיכויי ההצלחה בלימודים.

אמנם, נהוג לחשוב כי הבחינה הפסיכומטרית בודקת את היכולות והשליטה בתחומים עליהם נבחנים אך בפועל נבדקות גם תכונות אחרות.

למעשה, לבד מהנושאים השונים המופיעים בבחינה, נבדקות בעקיפין תכונות אופי שונות הבאות לידי ביטוי בבחינה, כדוגמת: עמידה בלחץ, יכולת אלתור, נחישות, הישגיות ותכונות נוספות.

החברה פועלת כבר 30 שנה, במהלכן הכשירה למעלה מ-250,000 בוגרים בתחומי הבגרות והפסיכומטרי.

הניסיון הרב והוותק בתחום הביא אותה לפיתוח שיטות לימוד יחודיות וחדשניות.

דיוק, דיוק, דיוק

בלחמן מאמינים בדיוק שבא לידי ביטוי גם בחומרים וגם באופי הלימוד.

בשיטות הלימוד תקבל דגש על איכות השיעורים ומבחינת החומר, תהיה בטוח שהוא מעודכן. אך לא רק לשיטות הלימוד והחומרים, אלא גם למורים תפקיד מכריע בהצלחת התלמידים.

המדריכים של לחמן יודעים לדבר בגובה העיניים.

מהפגישה הראשונה תקבל את הטלפונים וכתובות הדואר האלקטרוני של מדריך הקורס שלך, שיעמוד לרשותך בכל שאלה וקושי.

יעוץ פסיכומטרי או לפני בגרות חינם

מה ממוצע הבגרות שלך? כמה תצטרך להוציא בפסיכומטרי כדי להתקבל לרפואה, לתקשורת, לכלכלה?

ליועצי הלימודים של לחמן יש את כל המידע על מסלולי הלימוד האפשריים במוסדות השונים בארץ, ויוכלו לתת לך יעוץ אקדמי מקצועי בחינם וללא התחייבות.

במסגרת שירות הייעוץ יעריכו את סיכויי הקבלה שלך לתחומי לימוד שונים בכל מוסד ומוסד.

תוכנית לימודים תותאם לך באופן אישי, בהתאם למטרה שהצבת לעצמך, שתביא אותך אליה בדרך הטובה והקצרה ביותר.

אז מה יהיה לנו?

בלחמן מזכירים כי הצלחה במבחן פסיכומטרי תביא אותך ללמוד בדיוק את מה שאתה רוצה ללמוד, בלי פשרות.

הם מאמינים ששום דבר בחיים אינו טריוויאלי, וכדי להצליח צריך ללמוד, להתאמץ ולשאוף גבוה.

הקורס נותן לך מסגרת תומכת של 20 מפגשים בהם הרצאות, סיוע בהכנת שיעורי בית, הדמיות, תרגול בתנאי לחץ, למידת ניהול הזמנים ועמידה בהם ועוד.

אך עיקר העבודה מתבצעת בבית, בהכנת השיעורים, שינון החומר, תרגול, ולימוד אוצר מילים.

זה לא הגיל זה התרגיל!

בלחמן מלמדים אותך שיטות עבודה וטריקים שאיתם תוכל לגשת לכל שאלה מכל סוג.

הטריקים האלה נבדקו, פותחו והוכחו כשיטות העבודה היעילות ביותר.

מה שחשוב זה לא התוצאה אלא הגישה. אם תדע לזהות את סוג השאלה ואת האופן שיש לתקוף אותה, תגיע גם לפיתרון במהירות ובקלות.

עבודת מודיעין

צוות המחקר והפיתוח של לחמן שוקד על פיתוח שיטות הלימוד ועדכון החומרים כל הזמן.

לכן גם ההיכרות של המדריכים עם הבחינה ועם כל סוגי השאלות, היא מדוקדקת ומתעדכנת ללא הרף.

למעשה, הם יודעים בדיוק מה אתה צריך לדעת. בלחמן תוכל לקבל את "לחמניות טריות", אלה הן שתי חוברות שמכילות מאות שאלות משני מועדי הבחינה האחרונים.

כך תוכל לראות בעצמך עד כמה ההכנה לבחינה תואמת את הבחינה בפועל.

ולכן, בלחמן מאמינים שמי שישקיע ויתאמץ לא יופתע ביום הבחינה וייגש אליה בשיא מוכנותו.

איפה נמצאים סניפי לחמן בישראל?

• בצפון: קרית ביאליק, חיפה, עפולה

• בירושלים ובמרכז: נתניה, פתח תקוה, תל אביב, ירושלים, ראשל"צ

• בדרום: אשדוד ובאר שבע

יש לך שאלות על קורס פסיכומטרי בלחמן? פנה אלינו!

גובהו של ציון סכם של המועמד ללימודים, קובע את סיכויו להתקבל לחוגים השונים באוניברסיטה שאליה הוא נרשם וחפץ להתקבל.

שיטת חישוב ממוצע ציוני הבגרות

חישוב ממוצע ציוני הבגרות כולל רק את המקצועות בהם עשה המועמד בחינת בגרות חיצונית, כאשר למקצועות שנלמדו בהיקף מוגבר (ארבע יחידות לימוד או יותר) ניתן משקל רב יותר בחישוב.

ממוצע הבגרות הגבוה ביותר שיכול להתקבל לפי שיטת החישוב הקיימת הוא 120 נקודות.

בפקולטות הנחשבות ביותר ממוצע ציוני הבגרות הנדרש נע בין 105 נקודות ל-110 נקודות.

– לפי נוסחת החישוב המקובלת, למקצוע שנלמד בהיקף של ארבע יחידות לימוד נוספות 10 נקודות במהלך שקלול כל הציונים, ולמקצוע שנלמד בהיקף של חמש יחידות נוספות 20 נקודות במהלך השקלול.

– למתמטיקה ולאנגלית שנלמדו ברמה של חמש יחידות לימוד נוספות 25 נקודות בשקלול, ו-12.5 נקודות, אם הם נלמדו ברמה של ארבע יחידות לימוד.

– נוסף לתוספת הנקודות האוטומטית לממוצע הציונים, למספר יחידות הלימוד במקצועות החובה בבחינות הבגרות ישנה חשיבות רבה גם ביחס לסיכויי ההקבלה; סיכויו של מועמד שלמד מתמטיקה בהיקף של חמש יחידות לימוד להתקבל לחוג לכלכלה הם גבוהים יותר ביחס למי שלמד מתמטיקה בהיקף יחידות נמוך יותר.

לעומתו מועמד המעוניין ללמוד מזרחנות יכול להסתפק בבגרות במתמטיקה בהיקף של שלוש יחידות לימוד.

נוסף לכך, חשוב מאוד להדגיש, כי לכל אוניברסיטה ישנן את שיטות החישוב הייחודיות לה ולעיתים הבדלי חישוב הממוצע הם משמעותיים ביותר.

ברבות מהפקולטות באוניברסיטאות השונות, לבד מהממוצע המשוקלל, ישנה חשיבות רבה גם לגובה הציונים במקצועות הרלוונטיים לתארים האקדמיים הנלמדים בפקולטה.

לדוגמה, ברבות מהאוניברסיטאות כדי להתקבל ללימודים בפקולטות למדעים מדויקים, נדרש בנוסף למתמטיקה ואנגלית ברמה של לפחות ארבע יחידות לימוד, מקצוע ראלי נוסף ברמה של חמש יחידות.

לעיתים מושפע שקלול הציונים גם מאופייה הייחודי של האוניברסיטה.

לדוגמה באוניברסיטת בר אילן ישנו יתרון משמעותי למועמד שלמד תלמוד בהיקף של חמש יחידות לימוד, המוסיף לציון המשוקלל 25 נקודות.

תלמיד שנלמד בהיקף של ארבע יחידות לימוד מוסיף לציון 12.5 נקודות.

האוניברסיטאות כולן מעניקות משקל זהה לגובה הציון הפסיכומטרי וככל שהציון גבוה יותר כך גם חישוב ציון הסכם יהיה גבוה יותר.

עם זאת, חשוב ביותר להדגיש כי בחלק ממוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ, במכללות או במוסדות פרטיים שונים, לעיתים לא נדרש כלל ציון פסיכומטרי לצורך חישוב הממוצע ובחלקן אף אין צורך להשתתף בבחינה כדי להתקבל.

במוסדות אלה נערך מיון המועמדים ביחס לממוצע ציוני הבגרות וביחס לקריטריונים אחרים שנקבעו בהתאם לתחום הלימודים ולאופיו של המוסד.

ולסיכום, ברבים מאתרי האינטרנט של האוניברסיטאות השונות ניתן היום להשתמש בממשק ידידותי לחישוב הממוצע האישי ולבדוק את סיכויי הקבלה שלכם למקצוע בו אתם מעוניינים ביחס לממוצע ציוני הבגרות שלכם – או מחשבוני ציון סכם.

בישראל משמש הפסיכומטרי ככלי מיון לכניסה לאוניברסיטאות ולמוסדות להשכלה גבוהה מתוך הנחה שמדובר בדרך שוויונית יחסית שאינה מצריכה מן הנבחן ידע מקדים או רקע מסוים.

אכן, מחקרים מראים כי התאימות בין הצלחה בבחינה, לבין הצלחה בלימודים אקדמיים, היא יחסית גבוהה.

נקודות מחלוקת סביב הבחינה הפסיכומטרית

ואולם בפועל, עקב החשיבות שתופסת הבחינה בקבלה למוסדות, צצו בתי-ספר המציעים קורסים יקרים שמכינים להתמודדות עם מבחן פסיכומטרי דרך תרגול אינטנסיבי של סימולציות ולימוד שיטות פעולה יעילות.

נקודה זו מהווה את אחת מנקודות המחלוקת הקשות בקרב מתנגדי הפסיכומטרי, שכן מסתמנת אפליה מובהקת בין נבחנים מבוססים כלכלית היכולים להרשות לעצמם קורס הכנה לבין אוכלוסיה שאין ידה משגת.

יעילות הפסיכומטרי במגזרים שונים

היבט אחר המבטל את הבחינה כמדד הצלחה הינו מאפיינים של אוכלוסיות שונות. כך, למשל, עבור אוכלוסיית יוצאי אתיופיה נתפש ניחוש כאקט לא מכובד ולכן ימנעו מכך, בעוד שההצלחה בפסיכומטרי תלויה בכישורי האלימינציה של הנבחן.

כמו-כן, בנוי הפסיכומטרי כך שמקבלים ניקוד רק על תשובות נכונות, לכן לעיתים כדאי לעבור משאלה קשה לשאלה קלה יותר, דבר המנוגד לאופיים של יוצאי אתיופיה שישקיעו בשאלה קשה זמן רב מהרצוי.

הפערים המשמעותיים ביותר ניכרים בפרקי החשיבה המילולית, משום שהשליטה בשפה העברית היא חיונית ביותר להצלחה.

גם פערים תרבותיים באים לידי ביטוי בפרקי הידע הכללי, שכן הידע והמטענים של יליד הארץ יהיו שנים בהכרח מהידע של עולה מרוסיה, למשל.

כיצד פוגע הפסיכומטרי באוכלוסיות מסוימות

אוכלוסיה נוספת ש"נופלת בין הכסאות" היא נבחנים בעלי לקויות למידה, ונשמעת טענה כי אופן הטיפול של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה מקפח אותם ופוגע בחוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות, המשפיע לרעה על עתידם המקצועי והכלכלי.

כך , ממוינים הנבחנים על פי שורה של פרמטרים שאין בהם כדי לשקף את הידע של הנבחן כי אם יכולת עמידה במצבי לחץ.

אם מטרת הבחינה הפסיכומטרית היא חיזוי הצלחה הרי שעליה לספק לכל הנבחנים נקודת פתיחה זהה שאינה מושפעת ממאפיינים אישיים.

הצעת חוק: איסור על דרישת ציון פסיכומטרי

בהצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה הוצע תיקון: איסור על דרישת בחינות כניסה וציון פסיכומטרי משום טעמים של אי-שוויון ומשום הטענה כי המבחן הפסיכומטרי אינו כלי הערכה הוגן וכי הוא מדגיש פערים בחברה.

בין הטיעונים הושמעו הדברים הבאים:

המבחן הפסיכומטרי מעצים הטיה  על רקע מגדרי (גברים נוטים להצליח בבחינה הפסיכומטרית יותר מנשים) הטיה על רקע לאומי (יהודים נוטים להצליח בבחינה יותר מערבים) והטיה על רקע מעמדי ( בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה נוטים להצליח יותר מבני השכבות החלשות).

סיבות נוספות הקשורות בצורך לאפשר לתלמידים רבים יותר נגישות למוסדות להשכלה גבוהה נעוצות בהתפתחותה של החברה הישראלית והפיכתה לכזו הדורשת תעודות הסמכה במקצועות ובתפקידים שבעבר לא חויבו בהן, וכן עקב גידול בשיעור הפונים להשכלה הגבוהה בעקבות הגידול בשיעור הזכאים לתעודת בגרות.

למידע נוסף בנושא מרתק זה אנו ממליצים לקרוא ראיון עם מנהלת היחידה לבחינות מותאמות במרכז הארצי לבחינות ולהערכה