מכינה קדם אקדמית נותנת להם את הכלים או את נתוני הפתיחה שיאפשרו להם להתקבל ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה בדרך לתואר האקדמי המיוחל.

קיימות מכינות קדם אקדמיות שונות ומגוונות החל מהשלמת בגרויות, מכינה לפסיכומטרי, מכינה לתואר מסוים ספציפי, מכינה כללית, מכינה לבגרות, מכינה להשלמת שתים עשרה שנות לימודי ועוד.

מטרת מכינה קדם אקדמית היא לשפר או להשלים השכלה על מנת להמשיך ללימודים אקדמיים לתואר ראשון או לרכישת מקצוע.

למכינה קדם אקדמית מתקבלים בדרך כלל סטודנטים עד גיל 26 לאחר שירות צבאי מלא.

יש מכינות קדם אקדמיות המיועדות במיוחד לגילאי 30 פלוס.

מטרתה של מכינה קדם אקדמית

מכינה קדם אקדמית נלמדת במכללות ובאוניברסיטאות השונות ומטרתה העיקרית להכין את הסטודנטים למסלול לימודים אקדמאיים (הכנת עבודות אקדמיות, דרך חשיבה, שיטות לימוד וכו) במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ.

סטודנטים שאין ברשותם את נתוני הקבלה לחוג הלימודים המבוקש יכולים ללמוד במכינה קדם אקדמית במסלול ספציפי לחוג המבוקש על מנת לשפר את ציוני הקבלה הנדרשים לחוג הלימוד.

הנה כמה דוגמאות: מכינה קדם אקדמית לתואר כללי, מכינה קדם אקדמית למדעי החברה והרוח, מכינה למדעי ההתנהגות, מכינה קדם אקדמית למדעי ההנדסה, מכינה קדם אקדמית למדעי הטבע, מכינה לאדריכלות ועוד.

נתון חשוב לכלל הסטודנטים החפצים ללמוד במכינות הקדם אקדמיות השונות: במידה ותלמדו במכינה קדם אקדמית למסלול לימוד ספציפי באחת מהמוסדות להשכלה גבוהה, תעודת הגמר של מכינה זו תשמש כתחליף לתעודת הבגרות.

מכינה קדם אקדמית לבגרות

מטרת המכינה לבגרות לשפר או להשלים את ציוני הבגרות.

למכינות הללו מתקבלים סטודנטים שאין ברשותם תעודת בגרות או ברצונם לשפר את ציוני הבגרות שלהם על מנת להתקבל למסלול לימודים יוקרתי.

הלימודים נמשכים בין שלושה חודשים לשנה וחצי.

יש אפשרות ללימודי בוקר או ערב.

תנאי הקבלה משתנים בהתאם למכללה: בגרות חלקית, מבחן פסיכומטרי, 12 שנות לימוד או ללא דרישות מקדימות.

מכינה קדם אקדמית לעיצוב ואדריכלות

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעות במספר הסטודנטים המעוניינים להירשם ללימודי אדריכלות ועיצוב, לכן החלו להיפתח מספר רב של מכינות קדם אקדמיות לעיצוב ואדריכלות.

המכללות לאומנויות עורכות מבחני מיון, מבחני כניסה ותיקי עבודות למועמדים השונים.

מטרת המכינות לעזור לסטודנטים השונים לשפר את סיכוייהם להתקבל לבתי ספר לאומנויות בארץ ובחו"ל על ידי עזרה בהכנת תיקי עבודות והקניית כלים בסיסיים ללימודי האומניות השונים.

תחומי הלימוד הינם עיצוב תכשיטים, עיצוב פנים, צורפות, עיצוב תעשייתי, משחק, אדריכלות, ציור צילום, פיסול, רישום, תקשורת חזותית ועוד.

מכינה קדם אקדמית – כמה זה עולה?

עלות המכינות האקדמיות השונות הינן מגוונות בהתאם למסלול הלימוד ומוסד הלימודים (מכללה או אוניברסיטה).

חיילים משוחררים יכולים ללמוד על חשבון הפיקדון הצבאי ועד חמש שנים מיום השחרור.

בנוסף ניתן לקבל מלגות שונות מהמכללה או האוניברסיטה ומגופים שונים נוספים (קרן גרוס, מפעל הפיס, עיריות, ועוד).

נפרט מעט גם לגבי המרכז הארצי לבחינות והערכה עצמו כך שניתן יהיה להבין  אילו נושאים הם בטיפולו.

רוב רובן של הפניות למרכז הן בנוגע לבחינה הפסיכומטרית אך, כפי שיפורט בהמשך, במסגרת פעילותו מטפל המרכז הארצי לבחינות והערכה גם בסוגים נוספים של בחינות (כגון מבחן אמי"ר להערכת רמת האנגלית ועוד).

פרטי ההתקשרות שנביא הינם זהים לכל סוגי הבחינות והחלוקה ביניהם היא לפי נושא הפניה כגון: הרשמה לבחינה, שאלות, ערעורים, שינוי מקום הבחינה, עדכון פרטים אישיים, קבלת ציונים, בקשה לבדיקה נוספת, בקשות לבחינה בתנאים מותאמים, ועוד.

המרכז הארצי לבחינות והערכה

המרכז הארצי לבחינות והערכה נוסד בשנת 1981 על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות על מנת לתת מענה לצורך במערכת אחידה של מבחנים אשר תפקידם לחזות את סיכויי ההצלחה בלימודים.

חיזוי שכזה ישמש את האוניברסיטאות בעת הליכי המיון והקבלה ללימודים ויאפשרו ברירה בין המועמדים כך שניתן יהיה למלא את המקומות המוגבלים בפקולטות המבוקשות בתלמידים המתאימים ביותר.

המרכז הוקם כעמותה רשומה וחברים בה נציגי המוסדות האקדמיים המוכרים כאוניברסיטאות בארץ: הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים, מדרשת פיינברג של מכון וייצמן למדע, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה, ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

מטרותיו של המרכז הארצי לבחינות והערכה הן:

• הקמה ותפעול של מערך בחינות אחיד שיסייע בתהליכי המיון והקבלה ללימודים בכל המוסדות להשכלה גבוהה שיבקשו להשתמש בשירותים אלה

• מתן שירותים כנ"ל גם למוסדות אחרים

• פיתוח כלי מיון והערכה לצרכים הנ"ל

• עידוד וביצוע מחקר בנושאים הקשורים להליכי מיון וברירה

• קידום תחום המבחנים האחידים, ההערכה ומדידת ההישגים והיכולות האקדמאיות בישראל

פרטי התקשרות של המרכז הארצי לבחינות והערכה

להלן פרטי התקשרות של המרכז הארצי לבחינות והערכה לפי גופים המטפלים בנושאים שונים:

לצורך הרשמה לבחינות ועדכון פרטים אישים יש לפנות אל מרכז הזימונים הפועל בימים א-ה בין 8:30 – 15:30. ניתן לפנות בטלפון 026759555 או דרך אתר האינטרנט של המרכז http://www.nite.org.il

לצורך קבלת ציונים ובקשה לבדיקה חוזרת – מדור ציונים א-ה 8:30-15:30

הגשת בקשה להבחן בתנאים מותאמים ולקבלת דפי מידע והסבר- היחידה לבחינות מותאמות במשיבון 02-6759590

לשאלות אחרות ובירורים כלליים – מדור לפניות הציבור א-ה 8:30-15:30

כתובת המרכז היא: מרכז ארצי לבחינות ולהערכה – גבעת רם, שער נווה שאנן של האוניברסיטה העברית, ירושלים.
טלפון רב קווי 02-6759555 פקס' 02-6759543 ת"ד 26015 ירושלים 91260

ניתן לקבל מידע רב על הבחינות הפסיכומטריות ואחרות, כולל טפסי הרשמה ותשלום, באתר האינטרנט של המרכז וכן אצל מכונים המעבירים קורסי הכנה לפסיכומטרי, בטלפון או באתרי האינטרנט ואף דרך מוסדות הלימוד עצמם.

אם יש לך שאלות נוספות, גם אנחנו כאן עבורך!

הבחינה הפסיכומטרית איננה משקפת בהכרח את מנת המשכל או את האינטליגנציה של הנבחנים אך היא מאפשרת לדרג אותם על סולם הערכה קבוע ואחיד ואף לנבא את סיכויי ההצלחה שלהם בלימודים בחוגים השונים.

מדוע משמשת דווקא הבחינה הפסיכומטרית למיון מועמדים ללימודים אקדמיים?

בהשוואה לשיטות מיון אחרות, כדוגמת תוצאות מבחני הבגרות, הבחינה הפסיכומטרית איננה מושפעת כמעט מנסיבות חיצוניות, מהרקע השונה של כל אחד מהנבחנים או מכל משתנה סובייקטיבי אחר.

אמנם, הבחינה הפסיכומטרית איננה כלי מיון מושלם ואף יתכנו מקרים בהם מועמדים יצליחו מאוד בלימודיהם על אף ההישגים הנמוכים שהשיגו בבחינה, ולהפך – יתכן כי מועמדים שהשיגו ציון גבוה בבחינה הפסיכומטרית לא יצליחו בלימודיהם האקדמיים, אך בעקבות הניסיון שנצבר ובעקבות בדיקות שונות שנערכו, נמצא כי הבחינה מנבאת ומשקפת לרוב בצורה מיטבית את סיכויי ההצלחה בלימודים.

הבחינה הפסיכומטרית היא שיטת המיון היעילה ביותר הקיימת כיום, וזאת מכמה סיבות:

הבחינה מעידה על תכונות שונות החיוניות להצלחה בלימודים – הבחינה הפסיכומטרית איננה מודדת באופן ישיר משתנים כדוגמת התמדה, מוטיבציה, הישגיות ויצירתיות הקשורים באופן ישיר להצלחה בלימודים.

עם זאת, רבות מתכונות אלה נבדקות בעקיפין באמצעות הבחינה.

הבחינה היא כלי מיון שוויוני – הבחינה הפסיכומטרית מעניקה הזדמנות שווה להתמודד ולהצליח למועמדים רבים בעלי פוטנציאל גבוה, שלא ניתנה להם הזדמנות שווה לבטא את מלוא יכולתם במסגרת הלימודים התיכוניים מסיבות רבות ושונות.

הבחינה מיועדת גם למועמדים שאינם שולטים בשפה העברית – הבחינה הפסיכומטרית מאפשרת מיון של מועמדים שונים לפי סולם אחיד גם אם שפת אימם איננה עברית או אם אינם בעלי תעודת בגרות ישראלית.

מבחן פסיכומטרי מתורגם לשפות רבות ומאפשר הזדמנות שווה למועמדים שאינם ילידי הארץ או שאינם דוברי עברית.

הבחינה היא כלי הניבוי האופטימאלי להצלחה בלימודים – ממחקרים רבים שנעשו בנושא, נמצא כי יעילותה של הבחינה הפסיכומטרית עולה על כל שיטה אחרת וכושר החיזוי שלה הוא גבוה ביותר.

על פי רוב, נבחנים שהשיגו ציון גבוה בבחינה יצליחו בלימודיהם יותר מנבחנים אחרים שהשיגו ציון נמוך יותר.

נוסף לכך, נמצא כי שקלול ציון הבחינה הפסיכומטרית עם ממוצע ציוני בחינות הבגרות משמש ככלי החיזוי הטוב ביותר להצלחה בלימודים האקדמיים.

ציון התאמה

ציון ההתאמה או בשמו האחר, "ציון הסכם", הוא הציון המבטא את השיטה באמצעותה משתמשות האוניברסיטאות השונות בארץ לשקלול ציון הבחינה הפסיכומטרית יחד עם ממוצע ציוני תעודת הבגרות.

גובהו של ציון ההתאמה של המועמדים השונים משפיע באופן ישיר על סיכויי הקבלה לחוגים השונים באוניברסיטה אליהם נרשם המועמד.

לכל אחת מהאוניברסיטאות או המכללות ישנה שיטה שונה מעט לחישוב ציון התאמה של המועמדים הכוללת סולם ציוני התאמה ייחודי משלה.

הבחינה הפסיכומטרית היא עדיין כלי המיון המרכזי באמצעותו מחליטים באוניברסיטאות ובמוסדות ההשכלה הגבוהים האחרים לקבל או לדחות את בקשתו של מועמד חדש להתקבל לחוג לימודים מסוים.

מסיבה זו, חשיבות הציון המושג בבחינה היא רבה ביותר, שכן הוא זה שקבוע במידה זו או אחרת את עתידו האקדמי והמקצועי של המועמד.

עם זאת, חשוב ביותר לזכור, כי תוצאות הבחינה תלויות, בראש ובראשונה, בהכנה יסודית וקפדנית וכמעט שאינן תלויות בגורמים אחרים או בגורל.

ציון בחינה פסיכומטרית תקף למשך שנים לא מעטות.

לכן, גם אם סיימתם זה עתה את הצבא ואינכם מתכוונים עדיין להתחיל בלימודים אקדמיים, תוכלו לנצל את הזמן הפנוי כדי להתכונן כראוי לבחינה ולבצע אותה בהקדם.

חישוב ציון הבחינה הפסיכומטרית

ציון הבחינה הפסיכומטרית נע בין 200 נקודות ל-800 נקודות, כאשר לצורך קביעתו מחושבים בנפרד הציונים בשלושת חלקי המבחן ולאחר מכן משוקללים יחד.

לפי נתונים שנאספו ונבדקו, עולה כי ציון הבחינה הפסיכומטרית הממוצע עומד על כ-555 נקודות, כ-30% מהנבחנים משיגים בבחינה ציון הגבוה מ-600 נקודות וכ-5% מהם משיגים בבחינה ציון הגבוה מ-700 נקודות.

חישוב הציון נעשה בשלושה שלבים: ציון הגלם – הוא סכום כל התשובות הנכונות, כאשר עבור כל תשובה נכונה מוענקת לנבחן נקודה אחת.

חישוב הציון לפי תחומי הבחינה – ציון הגלם בכל אחד משלושת חלקי הבחינה הפסיכומטרית משווה לשאר ציוני הנבחנים ביחס לסולם אחיד לפי עקומה קבועה מראש.

חישוב הציון הכללי – מבוסס על הממוצע המשוקלל של כל חלקי הבחינה, כאשר חלק הבחינה המוקדש לאנגלית מהווה רק כמחצית ממשקל שני החלקים האחרים.

תוקף הבחינה הפסיכומטרית

התקופה בה תקף ציון הבחינה הפסיכומטרית משתנה ממוסד אקדמי אחד למשנהו, אך לרוב הוא תקף למשך כשבע שנים לפחות:

מוסדות לימודים והשכלה גבוהה בהם הציון תקף למשך שבע שנים: הטכניון, סמינר הקיבוצים, הקמפוס האקדמי אחווה, המכון הטכנולוגי חולון, מכללת שערי משפט והמרכז האוניברסיטאי אריאל שביהודה ושומרון (במוסד זה ישנן גם פקולטות בהן מתקבלים המועמדים אף על סמך ציון ישן יותר).

מוסדות לימודים והשכלה גבוהה בהם הציון תקף למשך שמונה שנים: המכללה האקדמית בעמק יזרעאל.

מוסדות לימודים והשכלה גבוהה בהם הציון תקף למשך עשר שנים: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון, המרכז הבינתחומי בהרצלייה, המכללה האקדמית תל אביב-יפו, המרכז האקדמי רופין, מכללת ספיר, המכללה למנהל, הקריה האקדמית קריית-אונו, המכללה האקדמית תל-חי ושנקר.

מוסדות בהם הציון תקף ללא כל הגבלה של זמן – אוניברסיטת בר אילן.

לאחר שקיבלתם את ציון הפסיכומטרי תוכלו להשתמש בו לצורך קבלה למוסד אקדמי ביחס ישיר לתוקף הנהוג בו ולפחות למשך שבע שנים ממועד הבחינה.

אם נבחנתם בבחינה הפסיכומטרית יותר מפעם אחת, לרוב יחשב הציון הגבוה מבין הציונים שקיבלתם בבחינות השונות לצורך הקבלה לחוג אליו נרשמתם.

עם זאת, ישנם גם מספר מוסדות להשכלה גבוהה בהם ציון הבחינה הפסיכומטרית האחרון הוא הקובע.

מסיבה זו, חשוב לברר מראש נושא זה מול מוסד הלימודים שאליו אתם מעוניינים להתקבל.

מאז שנת 1981 משמשת הבחינה הפסיכומטרית כשיטת המיון המרכזית ללימודים במוסדות אקדמיים שונים.

בימיה הראשונים כללה המבחינה הפסיכומטרית שאלות בתחומיי ידע כללי, השלמות של סדרות של צורות ושאלות נוספות, שהוחלט להסירן ואינן קיימות במתכונת הנוכחית.

ברוב מוסדות החינוך להשכלה גבוהה משוקלל ציון הבחינה הפסיכומטרית עם ממוצע ציוני תעודת הבגרות, כדי להעריך את התאמתו של המועמד ללימודים אקדמיים בתחומים שונים.

מהן מטרותיה של הבחינה הפסיכומטרית?

כבר שנים ארוכות מתנהל דיון ער בשאלה האם הבחינה הפסיכומטרית היא הכלי היעיל וההוגן ביותר למיון ולקבלה לתחומיי לימוד שונים במוסדות להשכלה גבוהה.

לצד אלה המצדדים בשיטת מיון מסורתית זו ישנם אחרים הסבורים, כי תוצאות הבחינה הפסיכומטרית לא מנבאים בהכרח את התאמתו או אי התאמתו של המועמד לתחום לימודים מסוים ואת סיכויי הצלחתו.

למרות חילוקי הדעות בנושא יעילות והגינות הבחינה, היא עדיין משמשת ככלי המיון המרכזי של מועמדים שונים למוסדות הלימוד בארץ, וזאת מכמה סיבות.

המבחן הפסיכומטרי הוא אחד הכלים היעילים ביותר לחיזוי ההצלחה העתידית בלימודים

מטבע הדברים, מספר הסטודנטים היכולים ללמוד בכל אחד מחוגי הלימוד במכללות ובעיקר באוניברסיטאות הוא מוגבל.

לדוגמה, מספר המקומות הזמינים לסטודנטים חדשים בחוג ללימודי משפטים הוא נמוך בצורה משמעותית ביחס למספר המועמדים המעוניינים להתקבל.

מסיבה זו, אחת ממטרות הבחינה היא לנבא בצורה כמה שיותר מדויקת את סיכוי ההצלחה של כל אחד מהמועמדים ולהבטיח כי הם יסיימו את מסלול הלימודים ולא ינשרו חלילה בשלב כלשהו.

במחקרים שנעשו בנושא, נמצא כי ישנה התאמה סטטיסטית גבוהה בין מידת ההצלחה במבחן הפסיכומטרי ובין מידת ההצלחה בלימודים האקדמיים.

המבחן הפסיכומטרי ככלי הערכה המספק מידע מדויק

המבחן הפסיכומטרי מאפשר דרוג אחיד של המועמדים לפי סולם הערכה קבוע ומדויק ובאותה מידה אינדיבידואלי, והוא מושפע פחות מנסיבות סביבתיות, כדוגמת רקע סוציואקונומי שונה או כל משתנה אחר.

מטרתן של השאלות השונות בפסיכומטרי היא למיין את הנבחנים, כאשר מרבית השאלות בבחינה, בערך כ-45 אחוזים מהן, הן שאלות בסיסיות שמידת המיוניות שלהן היא נמוכה, כ-35 אחוזים מהשאלות הן ברמת קושי בינונית ויותר, ו-20 האחוזים הנותרים הם שאלות ברמת קושי גבוהה יחסית.

מבחני הבגרות לעומת מבחן פסיכומטרי אינם כלי מיון מדיוק, יעיל וטוב מספיק.

במחקרים שנעשו בנושא נמצא כי קיימת רמת התאמה נמוכה בין מידת ההצלחה במבחני הבגרות ובין מידת ההצלחה בלימודים האקדמיים.

שכן, לעיתים ישנם בתי ספר תיכוניים המכינים את התלמידים טוב יותר לקראת בחינות הבגרות, וניתן לראות הבדלים ניכרים בגובה ממוצעי הבגרויות המשוקללים שהושגו בבתי ספר מסוימים ביחס לבתי ספר אחרים.

ישנם גורמים רבים נוספים, כדוגמת: התמדה, מוטיבציה, השגיות, נחישות ויצירתיות המשפיעים לא פחות על סיכויי ההצלחה בלימודים.

אמנם, נהוג לחשוב כי הבחינה הפסיכומטרית בודקת את היכולות והשליטה בתחומים עליהם נבחנים אך בפועל נבדקות גם תכונות אחרות.

למעשה, לבד מהנושאים השונים המופיעים בבחינה, נבדקות בעקיפין תכונות אופי שונות הבאות לידי ביטוי בבחינה, כדוגמת: עמידה בלחץ, יכולת אלתור, נחישות, הישגיות ותכונות נוספות.